ת"פ 302/99

תקציר

הראיות שהוצגו בבית המשפט בנוגע לרצח עמוס יצחקי, שהתרחש ב-2 באוקטובר 1999, הותירו את השופטים עם ספקות בלב, ולכן זוכה שלום יצחקי, אחיו של המנוח, מאשמת הרצח מחוסר ראיות. השופטים בחנו לעומק את כלל הראיות שהוצגו, ומצאו סתירות רבות וכשלי חקירה שהעלו ספקות לגבי אשמתו של הנאשם. כך למשל, השופטים לא יכלו לקבוע מעבר לספק סביר את מועד הדקירה המדויק, שהיה מידע חיוני במקרה זה. כמו כן, החיפושים שנערכו בזירת הפשע לא היו מאורגנים וראיות פוטנציאליות רבות לא נאספו או הושמדו, לרבות בגדיו המוכתמים בדם של הנאשם שנאספו 10 ימים לאחר האירוע. העדה היחידה, סבתם של האחים, הייתה בעלת זיכרון סלקטיבי ודבריה נמצאו בלתי מהימנים. גרסתה לאירועים לא תאמה את זו של הנאשם, אך השופטים לא הצליחו להוכיח באופן חד משמעי כי אובדן הזיכרון שלה נבע מלחצים חיצוניים. ככלל, הראיות הנסיבתיות שהציגה התביעה לא הספיקו כדי להרשיע את הנאשם מעבר לספק סביר, ועל כן הוא זוכה.