ת"צ 56444-05-20

תקציר

בית המשפט החליט לקבל את הבקשה למחיקת התביעה. זאת בעקבות בקשה לאישור ובקשה נוספת לנסיגה. הליך הנסיגה מחולק לשני שלבים. בשלב הראשון בוחן בית המשפט האם יש לאשר את בקשת ההסתלקות על כל מרכיביה, תוך התמקדות בתשלום הטבות לצדדים העוזבים. השלב השני בוחן מינוי תובע מייצג חלופי וסוגיית הפרסום. מטרת הפיקוח השיפוטי היא לטפל בבעיות של תביעות סרק ומשיכת תביעות תקפות. לפיכך, על בית המשפט לבחון את סיכויי ההצלחה של הבקשה והתביעה לאישור. במקרה דנן, הבקשה לאישור מתייחסת לטענה כי המשיבה לא קיימה את החוק בכך שלא פרסמה את הסדרי הנגישות באתר האינטרנט שלה. מאחר שהמשיבה הסכימה לתקן זאת ולפרסם את המידע הנדרש, הושגה המטרה העיקרית של ההליך. לכן, קבלת בקשת ההסתלקות בשלב זה היא ראויה ותחסוך לצדדים זמן וכסף, לצד הפחתת העומס על בית המשפט. קיימת חלוקה בפסיקה לגבי מתן שכר טרחה ושכר טרחה בעת משיכה. גישה אחת מתנגדת לכל תגמול כדי להרתיע הגשת תביעות סרק. גישה אחרת דוגלת במתן שכר טרחה ושכר טרחה כדי לתמרץ חיסכון בהליכים משפטיים. בית המשפט העליון קבע כי שכר טרחה ושכר טרחה אינם זמינים בדרך כלל, אך ייתכנו חריגים במקרים חריגים. גורמים שיש לקחת בחשבון כוללים את עילת התביעה, התועלת לחברי הקבוצה והפער בין הסעד המבוקש לבין הסעד שניתן. על בית המשפט לשקול גם את נחיצות ההליך הייצוגי ואת השפעת בקשת ההסתלקות על מוסד התובענה הייצוגית. במקרה דנן, הבקשה לאישור חשפה עילת תביעה, וההליך הניב תועלת לחברי הקבוצה – סוגיה בעלת חשיבות שהובילה לבירור התנהלותו העתידית של המשיב. עם זאת, הסכומים המבוקשים לגמול ושכר טרחה מופרזים. הבקשה הייתה זהה במידה רבה לבקשות אישור אחרות שהוגשו על ידי בא כוח המבקש, ודרשו מאמץ מינימלי. יתר על כן, המבקש ובא כוחו לא נשאו בסיכון משמעותי. כמו כן, בקשה מוקדמת הייתה יכולה למנוע את הצורך בהליך. לכן, בעוד שחלק מהתגמולים ושכר הטרחה יוענקו, הם יהיו נמוכים מהמבוקש. הסתלקותו של המבקש מבקשת האישור מאושרת, ותביעתו האישית נדחית. המשיב ישלם למבקש שכר מופחת בסך 750 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. מחצית מסכומים אלה תשולם בתוך 30 יום, והיתרה לאחר קבלת ראיות לכך שהמשיבה עמדה בהתחייבויותיה. כן ימסור בא כוח המבקש העתק מפסק הדין למנהל בתי המשפט לצורך רישום התובענות הייצוגיות.