ס"ק 20/07

תקציר

המקרה העומד בפני בית הדין הוא סכסוך קיבוצי הנוגע לשני עובדי עיריית ירושלים, טפסר משה סויסה, וסגנו רשף משה לילי. סויסה ולילי הם גיסים, ושניהם עובדים בשירותי הכבאות בירושלים. סויסה מונה למפקד שירותי הכבאות וההצלה בשנת 2005 לאחר הליך מכרזי. עם זאת, בשל קרבתו ללילי, התכנסה ועדת חריגים והחליטה כי יש להעביר את לילי למחלקה אחרת. ועדת המכרזים בחרה בסויסה אך התנתה את מינויו בהעברתה של לילי. המבקשים, הסתדרות מעוף, ההסתדרות הכללית החדשה – מחוז ירושלים וארגון עובדי עיריית ירושלים, ביקשו מבית המשפט להורות לעירייה שלא לשנות את תנאי העסקתם של סויסה ולילי, בטענה כי העירייה פעלה באופן לא תקין. מנגד, טענה העירייה כי יש לבטל את מינויו של סויסה מאחר שלילי לא הועברה, דבר שהיה תנאי למינויו של סויסה. בית המשפט קבע כי הליך המכרז כולו נגוע בפגמים היורדים לשורשו של עניין. ועדת החריגים, שהתכנסה לדון במועמדותו של סויסה בשל קרבתו ללילי, הייתה בעלת הרכב פגום ולא נתנה ללילי את הזכות להגיב או אפילו להודיע לו על החלטתה. זאת ועוד, החלטת ועדת המכרזים הייתה מעורפלת, והפרוטוקולים שלה לא שיקפו נאמנה את הדיונים. בית המשפט מצא כי ההחלטה לא נוסחה כראוי, והעברתה של לילי לא הייתה תנאי מסוים. בנוסף, בית המשפט מתח ביקורת על התנהלות העירייה לאחר הליך המכרז, וציין עיכובים ניכרים וחוסר מעקב אחר החלטת הוועדה. בית המשפט התייחס גם לסוגיית ניגוד העניינים, וקיבל את טענת העירייה כי בין סויסה ללילי קיים ניגוד עניינים של ממש בשל מערכת היחסים הקרובה ביניהם ואופי עמדתה של סויסה. בסופו של דבר פסק בית המשפט לטובת העירייה, וקבע כי הליך המכרז בטל בשל הליקויים המהותיים שנפלו שורש. בקשת המבקשים להשאיר את סויסה ולילי בתפקידם נדחתה, שכן בית המשפט שם בראש סדר העדיפויות את האינטרס הציבורי ואת הצורך להימנע מניגוד עניינים. עם זאת, בית המשפט הורה לעירייה לשלם את הוצאות המשפט של המבקשים, מתוך הכרה בפעולות הפסולות שנקטה העירייה.