עת"מ 14324-10-22

תקציר

השופט מגיע למסקנה כי אין מקום לאכוף את ההבטחה המנהלית הנטענת של ראש העיר משום שהיא נעדרת את הבהירות והסמכות הנדרשות בחוק. העותרים לא הביאו ראיות מספיקות להבטחה שתעמוד בביקורת משפטית, תוך הסתמכות רבה על עדותו של עותר אחד ולא הביאו תצהירים כלשהם מראש העיר או מגורמים אחרים בעירייה. גם אם הבטחה כזו נענתה, נראה כי היא ניתנה ללא הסמכות הנדרשת כדי לחייב את העירייה, במיוחד לאור ההשלכות הכספיות המשמעותיות של ההבטחה המדוברת. השופט מדגיש כי הבטחות הקשורות לפטורים כספיים חייבות לעמוד בדרישות חוק מחמירות, שלא התקיימו במקרה זה, ולא ניתן לקיים כל הבטחה המפרה את החוק. יתר על כן, השופט מציין כי טענות העותרים, כגון כפל תשלום והקצאה שגויה של חיובים, היו צריכות להיות מופנות באופן פרטני לגוף המנהלי ואינן מתאימות לעתירה מנהלית כללית. בשל היעדר עילה משפטית לעתירה והשיהוי הבלתי מוסבר בהגשתה, מורה השופט על מחיקת העתירה ללא פסיקת הוצאות, ומכיר בזכותם של העותרים לערער על ההחלטה.