תפ"ח 53584-02-17

תקציר

המתלוננת הקטינה, שהייתה בת 9 עד 12 בעת ביצוע העבירות, העידה כי הנאשם, שהיה נשוי לדודתה, ביצע בה מעשים מגונים במספר הזדמנויות. האירועים התרחשו בביתו של הנאשם או בבית סבו של הקטין. עדותה של הקטינה נתמכה בעדים נוספים, בהם סגן מנהל בית ספרה, אמה, עובדת סוציאלית, חברה מבית הספר וחוקר המשטרה. הנאשם הכחיש את המיוחס לו וטען כי מעולם לא היה לבד עם הקטינה. עם זאת, עדותו לא הייתה משכנעת והכילה מספר שקרים, סתירות וחוסר קוהרנטיות. בית המשפט מצא את עדותה של המתלוננת אמינה ועקבית, בעוד שגרסתו של הנאשם הייתה רצופה הפרכות וסתירות. השופטים התרשמו מכנותה של הקטינה ומהקוהרנטיות של עדותה, כמו גם מהעדויות המאששות של עדים אחרים. לעומת זאת, ניסיונותיו של הנאשם להציג עצמו כסנגור בעל צניעות קיצונית לא עלו בקנה אחד עם עדויותיהם שלו ושל עדים אחרים. בסופו של דבר, לבית המשפט לא היה ספק סביר באשמתו של הנאשם בכל האישומים נגדו והחליט להרשיעו בכל הסעיפים. השופטים הסכימו כי עדותו של הקטין, יחד עם חוסר מהימנותו של הנאשם, הובילו אותם למסקנה זו.