ת"א 1893/08

תקציר

התובעת, אישה מבוגרת שאינה חשה בטוב, תבעה בנק לביטול משכנתא על דירתה. לטענתה, הבנק הטעה אותה לחתום על מסמכי המשכנתא, וחשב שהיא רק ערבה להלוואה קצרת מועד של אחיה בסך של עד 100 אלף שקל. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות למעשים פסולים מצד הבנק. התובעת אישרה את חתימתה על המסמכים, בהם צוין בבירור מהות חובותיה וגובה החוב. עוד טענה כי לא קראה את המסמכים משום שהשאירה את משקפי הקריאה בבית, אך טענה זו סותרת את עדותה של אחותה, שהתגוררה עמה והכירה את חיי היומיום שלה. עוד העיד פקיד הבנק כי הסביר לתובע את המסמכים, שבית המשפט מצא אותם אמינים. כמו כן, נמצא כי הבנק הפר את חובת תום הלב בכך שלא הודיע לתובע על אי פירעון החייבים במשך תקופה ממושכת. כתוצאה מכך, המשכנתא נחשבה תקפה רק עד לסכום החוב בעת החתימה, שעמד על 706,812 שקל, ולא עד למלוא הסכום שדרש הבנק בסך מיליון שקל. צו עיכוב ביצוע למימוש הדירה הוסר, ופסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים, ללא צו להוצאות.