ע"ע 16597-12-20

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור מנימוקי הבית האזורי, למעט אחד הנוגע לאישור הממונה להכללת רכיב הפנסיה בשכר הקובע לפנסיה בשיעור של 70 שעות נוספות. בית המשפט מצא כי המערערים – שמונו לתפקידיהם לפני השינוי הארגוני בשנת 1996 – אכן קיבלו אישור כזה. עם זאת, מאחר שההפחתה בסעיף הפנסיה הייתה חלק מהסדר כולל של חריגות שכר בחברת החשמל, והמערערים קיבלו הטבות מההסכם הקיבוצי, דרישתם שלא להחיל את ההפחתה נדחתה. בית המשפט קבע, כי הכללת נקודות הזיכוי הפנסיוניות בשכר הקבוע לפנסיה בשיעור של 70 שעות נוספות אושרה למערערים שמונו לפני שנת 1996. החלטת הממונה על השכר בשנים 2001 ו-2003 כללה אישור משתמע להכללת רכיב הפנסיה בשיעור המשולם בפועל - 70 שעות - ולא ניתנה הוראה להפחית את התשלום. יתר על כן, ההסכם הקיבוצי מ-2011 אישר כי מוצו דרישות ההשבה מהעובדים והגמלאים. בית הדין קבע, כי ככלל, הממונה על השכר אינו יכול לחזור בו מהחלטה קודמת בעניין חריגות שכר ללא נסיבות חריגות ומיוחדות, שלא התקיימו במקרה זה. עם זאת, שאלת תוקפה של הוראת ההפחתה בהסכם הקיבוצי נותרה בעינה. בית הדין הגיע למסקנה כי לא יתערב בהוראה זו, שכן היא חלק מהסכם כולל המסדיר חריגות שכר, ולמערערים הייתה אפשרות לבחור בין ההסכם הקיבוצי לבין מימוש זכויותיהם על פי החוק. לבסוף, קבע בית המשפט כי אין עילה להתערב בהוצאות שנפסקו על ידי בית הדין האזורי, ולא הורה על הוצאות בערעור. השופט רועי פוליאק הדגיש את הצורך בהליך מסודר לפני הפחתה או הפסקה של תשלום גמלה לגמלאים, לרבות הליך שימוע. הנשיאה ורדה וירט ליבנה הסכימה עם ההצעה וקבעה כי על המעסיק לנקוט בהליך כזה, אם כי הטענה לא הועלתה בהליך הנוכחי.