ת"א 1001/00

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב תביעה כספית בסך 50,058 ₪ המגיעה לתובע, סטארי נייט, בגין סחורה שסופקה לנתבעים, צביקה כהן וכליפה (מארק) אוחיון, שניהלו את עסק מכירת הרהיטים מקור (ש' וש') נגר נרקיס רהיטים בע"מ לטענת התובעת, יש להטיל על הנתבעים אחריות אישית, שכן הם הציגו את העסק כעסק מורשה "רגיל" ולא כחברה בע"מ, וכי החברה נמחקה מהמסחר בשל עמלות שלא שולמו. זאת ועוד, התובע טוען כי הנתבעים היו דירקטורים בחברה ועליהם להיות אחראים לחובותיה. עם זאת, הנתבעים טוענים כי היו עובדי החברה בלבד, מציגים תלושי שכר כראיה, ומכחישים כי הציגו מצגי שווא כלשהם לגבי מהות העסק. עוד הם טוענים כי לא היו מודעים למעמדה הרשום של החברה וכי כל פעולותיהם נעשו מטעם החברה. בית המשפט מכיר בכך שהחברה חייבת לתובע את הסכום הנקוב אך דוחה את תביעת האחריות האישית כנגד הנתבעים. השופט קובע כי הנתבעים, על אף שהם מנהלים את העסק, הם נושאי משרה בחברה ולא ניתן להטיל עליהם אחריות לחובותיה בהיעדר מצגי שווא או כוונת מרמה. בנוסף, מעמדה של החברה כ"מחוקה" אינו מטיל באופן אוטומטי אחריות אישית, ובית המשפט מכיר בה כחברה דה פקטו. עוד מדגישה השופטת כי התובעים לא ביקשו להטיל אחריות אישית על הנתבעים וכי המקרה אינו עומד בקריטריונים החריגים לכך. לבסוף, מאחר שהתובעים העלו סוגיה לגיטימית, התביעה נדחית מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים.