ת"א 2319/06

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב מחלוקת הנוגעת לזיהוי אדם שנפטר, משה מילשטיין, ונעדר, בעליה של חלקת אדמה. התובעים, שטענו כי הם יורשיו של הנעדר, טענו כי משה מילשטיין ובעל הקרקע הנעדר הם אותו אדם. עם זאת, בית המשפט קבע אחרת ודחה את התביעה נגד הנתבע, האפוטרופוס הכללי, האחראי על ניהול הנכסים הנטושים. פסק הדין התבסס על מספר גורמים מרכזיים. ראשית, השוואת דגימות כתב היד של המנוח והנעדר, שנערכה על ידי גרפולוגים מומחים ובית המשפט עצמו, לא תמכה בטענת התובעים לזהותם. שנית, שני מסמכים שהגיש האפוטרופוס הכללי – ייפוי כוח ותעודת נישואין – הצביעו על כך שמשה מילשטיין ושרה מילשטיין, המוזכרים בשטר המכר של הנעדר, היו זוג נשוי. זאת, בניגוד לטענת התובעים כי הם בני דודים. תעודת הנישואין הכילה גם פרטים אישיים המטילים ספק בגרסתם של התובעים לאירועים, כגון עיסוקו ושם אביו של הנעדר. בנוסף, חוסר ההסבר של התובעים כיצד השיגו את שטר המכר, לצד סתירות וחוסר עקביות בנרטיב שלהם, העלו ספקות כבדים לגבי אמיתות טענתם. בית המשפט הטיל ספק באיחור של התובעים במסירת תצהירים חיוניים ובחוסר נכונותם לחלוק מידע רלוונטי עם האפוטרופוס הכללי. ככלל, גרסתם המתפתחת של התובעים לאירועים והיעדר ראיות משכנעות הובילו את בית המשפט למסקנה כי לא קיימת זהות בין המנוח לבין הנעדר. לפיכך נדחתה התביעה, והתובעים חויבו לשלם לאפוטרופוס הכללי הוצאות בסך 25,000 ₪.