עב"ל 6949-10-12

תקציר

בפסק הדין דחה בית המשפט את ערעורו של עובד, מר יחזקאל באי, שטען כי מצבו בכתפו הימנית נגרם כתוצאה מעבודתו. בית המשפט הסתמך רבות על חוות דעתו של ד"ר אורי בלנקשטיין, שקבע כי בעיות הכתף של בבאי נבעו מתהליך ניווני טבעי ולא מתנאי עבודתו. בדיקתו של ד"ר בלנקשטיין גילתה תהליך ניווני בגידי השרוול המסובב של באי, שכיח לגילו ואינו קשור לפציעה ספציפית או לעומס במקום העבודה. בית המשפט ציין כי ד"ר בלנקשטיין סיפק תשובות מפורטות לשאלות הבהרה, וציין בעקביות כי עבודתו של באי, שלא כללה הרמת ידיים מעל גובה הכתפיים, לא תרמה למצבו. חוות דעת רפואיות אחרות, כגון אלה של ד"ר אייל וד"ר אריאלי, הצביעו על מאמץ מהכיפוף, אך בית המשפט מצא כי אלה אינן קשורות לפגיעות כתף, והדגיש כי ניתן משקל למומחה שמונה על ידי בית המשפט על פני אלה שתועדו בעבר. בנוסף, נדחתה טענת המערער בדבר משוא פנים בשל עמדתו המחמירה של המומחה נגד מיקרוטראומה, שכן לא נמצאה כל ראיה לחריגה מהעובדות המבוססות. בית המשפט דחה גם את התביעה להחלת "חזקת הסיבתיות" מחוסר ראיות. בסופו של דבר, פסק דינו של בית משפט קמא התקבל ללא הוצאות נלוות, שכן לא התקיים נטל ההוכחה לבסס קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין תנאי הכתף של באי.