תמ"ש 3521/04

תקציר

פסק דין זה עוסק בסכסוך עדין ומורכב מאוד בין בני זוג גרושים על המשמורת על בתם בת השלוש, בנוסף לתביעת המזונות של האישה בעקבות פרידת בני הזוג. האישה טענה כי הילד צריך להיות בחזקתה, בהתבסס על ההנחה המשפטית כי ילדים עד גיל שש צריכים להיות עם אמם. האב, לעומת זאת, טען כי הילד צריך להישאר בהשגחתו. בית המשפט נדרש להכריע בסוגיית המשמורת על בסיס טובת הילד, תוך התחשבות בהמלצות העדים המומחים, העובדים הסוציאליים והתנהגותם ויכולותיהם של שני ההורים, תוך התחשבות גם בהיבטים הכספיים של תביעת המזונות של האישה. בסופו של דבר, בית המשפט החליט כי משמורת הילד תוענק לאב, בשל יכולתו המועדפת להיענות לצרכי הילד, להתמודד עם לחצים ולספק יציבות, כמו גם נכונותו לקבל הדרכה הורית. גם התנהגותה של האם, לרבות סירובה לשתף פעולה עם ההערכות בהוראת בית המשפט וחוסר עצמאותה הכלכלית, שיחקו תפקיד בהחלטה. לאם הוענקו זכויות הסדרי ראייה, והאב חויב לשלם לה מזונות, כולל "קצבת ארוחות" כדי להקל על ביקוריה עם הילד, למרות שלא טענה זאת במפורש. דמי המזונות נקבעו על 750 דולר לחודש עבור שכר דירה, ו-1,000 דולר עבור ארוחות, בסך כולל של 4375 שקל לחודש. השופטת הדגישה גם את הצורך של שני ההורים לקבל הדרכה הורית, וקיוותה שבעתיד ניתן יהיה לפתור את הסכסוך ביניהם.