ע"ע 301/08

תקציר

פסק הדין דן בפרשנותו של הסכם המשכיות בדבר תשלום פנסיה לעובדים שעבדו הן בשירות המדינה והן במוסדות המשתתפים בקרנות פנסיה. ההסכם, שנועד להסדיר את "ההיבט הטכני" של תשלום הפנסיה, קובע כי התשלום יבוצע על ידי המוסד האחרון בו עבד העובד. שאלת המחלוקת העיקרית היא כיצד יש לחשב את ההטבה, בפרט לגבי השכר הקובע, והאם המדינה או הקרנות נושאות בנטל התשלום במקרים של מחלוקת על שיעור הגמלה. פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין קוריצקי ואח' נ' הנהלת ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל הבהירה ואח' את פרשנות הסכם הרצף. על פי פסק הדין, גם לאחר חקיקת התקנות האחידות, הסכם ההמשכיות נותר בתוקפו. על המדינה לשלם לגמלאים את קצבתם עבור תקופת עבודתם בשירות המדינה על בסיס שכרם האחרון שם. קביעת חלקה של הקרן הוותיקה בגמלה מחושבת לפי שיטת המבוטח הפעיל הקבועה בחוק הפיקוח ובתקנות האחידות, בהתחשב בכל תקופת עבודתו של העובד. פסק דין זה, המדגיש את הצורך לפרש את הסכם הרציפות בכללותו, דוחה את התפיסה לפיה על המדינה לשלם את מלוא הגמלה לפי השכר האחרון שנקבע בשירות המדינה. במקום זאת, היא מחייבת את המדינה ואת הקרנות לחשב מחדש את הקצבה על פי השיטה שצוינה ולשלם את כל ההפרשים, יחד עם ריבית, לגמלאים. בנוסף, פסק הדין מדגיש את הדחיפות במציאת פתרונות לגמלאים וביישום פסק הדין, מה גם שחלק מהגמלאים אינם מקבלים כיום את מלוא הקצבה לה הם זכאים. כמו כן, המדינה נדרשה לבחון את עניינה של גב' בלום ולקבוע האם יש לשלם הפרשים כלשהם במענק השנים העודפות, תוך הבטחת יישוב הפרשים כאמור בריבית ובהצמדה ממועד הזכאות. פסק הדין מכיר גם בבקשה התלויה ועומדת בפני בית המשפט העליון בנוגע ליישום הלכת קוריצקי ומבקש דיווח על התקדמות ההליך. ככלל, המדינה והקרנות מונחות לציית בהקדם להחלטת בג"ץ קוריצקי, וכל צד נושא בהוצאותיו בהליך הערעור.