ת"ט 17407-11-21

תקציר

בית המשפט התייחס תחילה לבקשה להארכת המועד האחרון להגשת התנגדות לביצוע שטר, הנשלטת בדרך כלל על ידי מגבלות זמן נוקשות. הסברו של המבקש להחמצת המועד האחרון – שלא קיבל התראה – התקבל על ידי בית המשפט מאחר שלא הופרך. לפיכך הסכים בית המשפט להאריך את המועד. לגופה של ההתנגדות למימוש שטר החוב, ציין בית המשפט כי בשלב זה של ההליך, נטל ההוכחה על הנתבע הוא מינימלי. על הנתבע לספק הגנה אפשרית, גם אם קלה בלבד, כדי לקבל רשות להתגונן, ויש לפרט את טענותיו. טענתו העיקרית של המבקש הייתה כי שטר החוב זויף, והוא חל רק על מסעדה אחת – מרתה'ס – ולא על כל המסעדות הרשומות בשטר. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענת המבקש לוקה בחסר ספציפיות ומפריכה את עצמה. הם חתמו על שטר החוב באופן אישי והוא לא נשא את חותמת המסעדה, מה שסתר את טענתם. בנוסף, לא הוכיחו המבקשים כי התוספת בכתב יד על גבי השטר לא נעשתה באישורם. עוד ציין בית המשפט כי שטר החוב נחתם מרצון ולא תחת לחץ. בסופו של דבר, הגיע בית המשפט למסקנה כי המבקש לא הציג הגנה אפשרית מפני הטענות המגובות בשטר החוב. ההתנגדות למימוש השטר נדחתה, והליכי ההוצאה לפועל הרגילים יתחדשו. כל צד יישא בהוצאות המשפטיות שלו. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ומיום 29.12.21.