ת"א 2425/08

תקציר

עניינו של ההליך בחלקת אדמה הסמוכה ליריחו, בשטח הנמצא תחת ממשל צבאי ישראלי. החלקה רשומה על שמו של שר ירדני שנפטר. התובעים, אחיו ואחיינו של המנוח, טוענים כי הם יורשיו ומבקשים לבטל שורה של עסקאות שהובילו לרישום המקרקעין על שם הנתבעת הימנותא. העסקאות בוצעו לכאורה במרמה והתבססו על ייפוי כוח חתום על ידי מתחזה. הימנותא רכשה את הקרקע מחברה שרכשה אותה באמצעות המתחזה. רשם המקרקעין, גם הוא נתבע, בדרך כלל אינו נוקט עמדה בסכסוכים הנוגעים לזכויות במקרקעין, אך מציין כי סביר להניח שהמכירה הייתה נגועה במרמה. הימנותא טוענת כי רכשה את הקרקע בתום לב ועל סמך הרישום, ולכן זכויותיה גוברות על אלה שבעיזבון המנוח. בית המשפט מכיר לראשונה בצו הירושה הירדני שהציגו התובעים כהוכחה למעמדם כיורשים, למרות שלא הוכר כפסק חוץ על פי הדין הישראלי. השופט קובע כי התובעים יכולים לייצג את העיזבון, למרות שלא צורפו יורשים אחרים לתביעה. לגופו של עניין, השופט קובע כי נקודת המוצא היא שאדם אינו יכול להעביר זכויות שאין לו. די באופיו המרמתי של ייפוי הכוח כדי לקבוע כי הזכויות בחלקה נותרות בידי העיזבון. לאחר מכן שוקלת השופטת את טענת הימנותא כי יש למנוע מהתובעים לערער על הרישום הנוכחי בשל השתק וצו מניעה לפי דין האזור. החברה טוענת כי הימנעותם של התובעים מרישום זכויותיהם תרמה להעברה המרמתית וכי היה עליהם לפעול על פי "פעמוני אזהרה" בנוגע למכירה אפשרית של הקרקע. השופט מציין כי דין האזור אינו שקול ל"דין הזר" וניתן להכריע בו על ידי בית המשפט מבלי להידרש מראש. עם זאת, יש לטעון את העובדות עליהן מתבססת טענה זו, וטענותיה העובדתיות של הימנותא חורגות מתחום כתבי הטענות ולרוב אינן מוכחות. יתר על כן, השופט מוצא כי עובדות המקרה אינן תומכות בטענת השתק ומניעים. הימנעותם של התובעים מרישום זכויותיהם לא הייתה פסולה, והשמטתם לא תרמה להעברה במרמה. למרות שהימנותא טוענת כי רכשה את הקרקע בתום לב, היה לה ידע מוקדם על עסקת תרמית שבה היה מעורב אותו מיופה כוח והיה עליה לנקוט משנה זהירות. השופט מציין כי עובדי הימנותא עצמה העידו כי יו"ר החברה הנחה אותם שלא לערוך חקירות נוספות בנוגע לעסקה. לפיכך, טענת תום הלב של הימנותא נדחית. רישום המקרקעין יוחזר על שם הנפטר. כל צד יישא בעלויות שלו.