תאד"מ 27306-03-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים משפטיים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי: תא"מ 27306-03-25 כהן ואח' נ' מדינת ישראל ואח'** **מבוא** פסק הדין עוסק בבקשת הנתבעת, מדינת ישראל, לסילוק תביעת התובע על דרך דחייתה על הסף. התובע מבקש פיצוי בגין מחדל של המדינה, שלטענתו התבטא באיחור בדיווח על סטטוס האופנוע שרכש כ"גנוב", מה שמנע ממנו לבטח את האופנוע ולהשתמש בו. **טענות הצדדים** 1. **טענת התובע:** המדינה ידעה על גניבת האופנוע עוד ביום 29.1.2024, אך עדכנה את משרד הרישוי רק ביום 20.3.2024, באיחור משמעותי. איחור זה גרם לו נזק הכולל את עלות האופנוע, הוצאות ועוגמת נפש. התובע טוען להפרה של חובה סטטוטורית והתרשלות מצד המדינה. 2. **טענת הנתבעת (המדינה):** פעלה כדין על פי "נוהל הטיפול בעבירות הקשורות לכלי רכב" של משטרת ישראל. הנוהל קובע כי עדכון משרד הרישוי מתבצע רק לאחר הגשת תלונה מסודרת. תלונה כזו הוגשה ב-19.3.2024, כלומר לאחר רכישת האופנוע על ידי התובע. לכן, אין מדובר באיחור או מחדל. בנוסף, טוענת המדינה כי התובע כשל דיוני באי-צירוף צדדים רלוונטיים (המוכר ובעל האופנוע הקודם). כמו כן, התובע לא הפקיד את האופנוע במשטרה. **הכרעת בית המשפט – קבלת בקשת הסילוק על הסף** בית המשפט, מפי כבוד הרשם הבכיר רונן פוליאק, קיבל את בקשת הסילוק של המדינה והורה על דחיית התביעה על הסף, בהתאם לתקנה 63(ב)(16) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. **נימוקי בית המשפט – עקרונות וחידושים משפטיים** 1. **התבססות על נוהל משטרת ישראל:** * **עקרון מרכזי:** בית המשפט קבע כי נקודת המוצא, ולמעשה גם נקודת הסיום, של התביעה האזרחית מצויה ב"נוהל הטיפול בעבירות הקשורות לכלי רכב" של משטרת ישראל. * **פסיקה:** על פי סעיפים 2(ב)(1) ו-2(ב)(5) לנוהל, תלונה על גניבת רכב מחייבת רישום במערכת הפל"א. אולם, הודעה טלפונית ראשונית דורשת הגשת תלונה מסודרת בתחנת משטרה תוך 12 שעות, שאם לא כן, הרישום מתבטל אוטומטית. * **החלת הנוהל על המקרה:** בית המשפט קבע כי ביום 29.1.2024 התקבלה הודעה טלפונית על גניבת האופנוע, אך לא הוגשה תלונה מסודרת בסמוך לכך. התלונה בכתב הוגשה רק ב-19.3.2024. לכן, על פי הנוהל, הרישום במערכות בוטל בחלוף 12 שעות מההודעה הטלפונית. * **מסקנה:** המדינה פעלה כדין ועל פי הנוהל המחייב אותה. לפיכך, נדחתה טענת התובע למחדל. 2. **אי-קבילות טענות נגד חוקיות הנוהל:** * **חידוש דיוני/פרוצדורלי:** בית המשפט דחה את ניסיון התובע לתקוף את חוקיות או סבירות הנוהל עצמו, בטענה כי מדובר בהרחבת חזית אסורה. * **עקרון:** הכלל הבסיסי בדין האזרחי הוא שכתבי הטענות מגדירים את גבולות המחלוקת. טענה שלא הועלתה בכתב ההגנה (כמו הטענה לחוסר חוקיות הנוהל) מהווה הרחבת חזית אסורה (ע"א 2976/12 בר אל נ' קאופמן). * **עקרון נוסף:** גם לגופו של עניין, בית המשפט קבע כי אין מקום לדון בחוקיות הנוהל במסגרת תביעה אזרחית זו. טענה כזו דורשת פנייה ישירה ותקיפה לערכאה המוסמכת, תוך מיצוי הליכים מנהליים. אי-מיצוי הליכים אלו שולל את האפשרות לעתור לסעדים כספיים על בסיס טענה זו (ת"א (מרכז) 41295-03-21 עיריית הוד השרון נ' פיתוח בגן בע"מ; תא"מ (ת"א) 31260-05-18 מכון שי - טיפולים פסיכולוגיים בפריסה ארצית נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה - משרד האוצר). 3. **היעדר עילה נזיקית (רשלנות והפרת חובה חקוקה):** * **רשלנות:** כפועל יוצא מקביעת בית המשפט כי המדינה פעלה כדין על פי הנוהל, נדחה היסוד הראשון של עוולת הרשלנות – קיומה של התרשלות. לא הוכחה חובה חקוקה שהופרה, ובהיעדר התרשלות, נדחתה גם טענת הקשר הסיבתי לנזק. * **נזק:** בית המשפט אף הצביע על חוסר ביסוס של הנזק הנטען: לא הוגש תיעוד לגבי עמדת חברת הביטוח, וכן לא ניתן טעם מבורר מדוע האופנוע לא הושב לבעליו או למשטרה. * **הפרת חובה חקוקה:** בית המשפט קבע כי התובע לא טען ולא הוכיח איזו חובה חקוקה הופרה. הפניות שסיפק התובע לחלקן היו שגויות, ולא הובא הסבר לכך (בר"מ 37942-05-25 ארליך נ' האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים). 4. **מחדלים דיוניים של התובע:** * **עקרון מרכזי:** בנוסף להיעדר עילה משפטית, בית המשפט מנה שורה של מחדלים דיוניים מצד התובע, אשר תומכים בדחיית התביעה על הסף. * **אי-צירוף צדדים רלוונטיים:** בית המשפט הדגיש את חשיבות צירוף כל הצדדים הרלוונטיים לצורך הכרעה שלמה ויעילה בתובענה. אי-מתן טעם מבורר להימנעות מצירוף צדדים (המוכר, הבעלים הקודם) מהווה פגיעה בדיני סדר הדין (ת"ק (ת"א) 54964-03-25 כרמל נ' פירר הנהלת רכוש בע"מ). * **"גלוי טפח וכסוי טפחיים":** בית המשפט מתח ביקורת על בחירתו של התובע להימנע מלחשוף את מלוא התשתית העובדתית והראייתית הרלוונטית לתביעתו, כולל התחמקותו ממענה לשאלות עובדתיות בעדותו. התנהלות זו פוגעת בתכלית ההכרעה היעילה והשלמה בסכסוך, ובית המשפט אינו מחויב להשלים חסרים עבור התובע (ת"ק (ת"א) 49824-08-25 סומך נ' כהן). * **תביעה חסרה:** באופן כללי, תביעה שחסרה את עיקר ועיקרי התשתית העובדתית והראייתית הנדרשת לבירורה, דינה להימחק ואף להידחות על הסף (ת"ק (ת"א) 70111-11-24 מנדס נ' זילברברג). 5. **התוצאה – דחייה על הסף ולא מחיקה:** * **עקרון:** תקנה 41(א)(4) לתקנות סדר הדין האזרחי מקנה לבית המשפט סמכות למחוק או לדחות תביעה על הסף "בכל עת" ומכל "נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון" לעשות כן. * **הבחנה בין דחייה למחיקה:** בית המשפט בחר להורות על דחייה על הסף, ולא על מחיקה, נוכח היעדר עילה ובהצטברות המחדלים הדיוניים. דחייה על הסף מונעת הגשת תביעה חדשה בנוגע לאותה עילה, בעוד שמחיקה מאפשרת הגשת תביעה מתוקנת. הבחירה בדחייה כאן מעידה על חומרת הליקויים שנמצאו בתביעה. * **היעדר יריבות:** בית המשפט אף הוסיף כי יש מקום לדחייה מחמת היעדר יריבות, בדומה למקרה בו תביעה מוגשת נגד גורם שאין בינו לבין התובע יריבות משפטית שיכולה להצמיח את הסעד המבוקש (ע"א 6953/16 קאסם אבו חסן נ' מדינת ישראל - פקיד הסדר המקרקעין חיפה). 6. **הוצאות משפט:** * **עקרון:** הנתבעת עמדה על הוצאותיה, ובית המשפט קיבל את בקשתה. * **נימוק:** ההוצאות הוטלו בנסיבות המחדלים הדיוניים של התובע. סכום ההוצאות נקבע על הצד הנמוך, 3,000 ש"ח, תוך התחשבות בשלב הדיוני. **סיכום** פסק הדין מדגיש את החשיבות של קיום נהלים פנימיים של רשויות המדינה, וקובע כי פעולה על פיהם, כפי שהיה במקרה זה, שוללת את עילת התביעה בנזיקין. בנוסף, פסק הדין מחזק את החשיבות של כללי סדר הדין האזרחי, במיוחד בנוגע להגשת כתבי טענות, צירוף צדדים והצגת מלוא הראיות. המחדלים הדיוניים של התובע, הן בהעלאת טענות שלא במועד והן בהימנעותו מחשיפת מלוא התשתית, הובילו לדחיית התביעה על הסף, הן מחמת היעדר עילה משפטית והן מחמת התנהלות דיונית לקויה.