ת"פ 6/96

תקציר

הנאשם הואשם במספר עבירות הקשורות לסמים, בהן ייבוא, החזקה וסחר בסמים מסוכנים בכמויות גדולות, וכן עבירות נשק וחבלה בכוונה בנסיבות מחמירות בגין ניסיון לדרוס שוטרים במהלך בריחתו. המשפט נמשך זמן רב מהנדרש בשל גורמים שונים, לרבות חילופי עורכי הדין של הנאשם ומורכבות עדותו של עד חירש-אילם. התביעה הציגה 50 עדים, ואילו ההגנה זימנה שלושה עדים, כולל הנאשם. מהראיות עולה כי הנאשם עסק בפעילות סמים ענפה, תוך שימוש באנשים שונים לביצוע עבירות, והוא זוהה על ידי מספר עדים ושוטרים. באישום השלישי, הנוגע לסחר וחבלה בסמים, מצא בית המשפט את עדויות השוטרים אמינות והעדיף אותן על פני עדותו רוויית השקרים של הנאשם. נוכחותו של הנאשם במקום ובריחתו לאחר המארב המשטרתי אושרו. באישום הראשון, שעניינו ירי בעד חירש, שב בית המשפט והאמין לעדי התביעה, לרבות הקורבן, והרשיע את הנאשם בשימוש בלתי חוקי בנשק ובחבלה מכוונת בנסיבות מחמירות. האישום השני עסק בייבוא וסחר בסמים מסוכנים, וכן בעבירות נשק. בית המשפט הרשיע את הנאשם בעבירות הקשורות לסמים על סמך עדויותיהם של שלושה עדים מרכזיים, ומצא אותן אמינות, אך זיכה אותו מאשמת הנשק בשל חוסר עקביות בראיות. האישום הרביעי התייחס גם הוא ליבוא והחזקת סמים וכן לחבלה בנסיבות מחמירות. עד התביעה המרכזי, יוסף חטיב, שנשפט בנפרד, הפליל את הנאשם. בית המשפט העדיף את דבריו של חטיב במשטרה על פני עדותו בבית המשפט, שם ניסה להגן על הנאשם. עדים נוספים, בהם שוטרים, אישרו את מעורבותו של הנאשם. בית המשפט דחה את טענת האליבי של הנתבע וקבע כי היא אינה אמינה ומועלית באופן בלתי ראוי. ככלל, נחה דעתו של בית המשפט כי התביעה עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בכל סעיפי האישום והרשיע את הנאשם בהתאם. פסק הדין ניתן ביום 17.2.98.