עת"מ 14551-03-17

תקציר

בית המשפט לא מצא חובה על הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ליזום תכנית איחוד וחלוקה למקרקעי העותר. התכנית הנדונה, ח"כ/236, היא תכנית מתאר מקומית פרטית שמטרתה למקסם רווחים לבעלי הקרקע, ואינה מטילה חובה כזו על הוועדה. כמו כן, החלטת הוועדה שלא ליזום את התכנית נמצאה סבירה, שכן יש לה חובות אחרות ופרויקטים ציבוריים לתעדף. בית המשפט הדגיש את שיקול הדעת הנתון לרשויות המינהל במקרים כאלה, וציין כי העותרת ידעה את הוראות התכנית בעת רכישת הקרקע, אשר קבעה כי תכנית איחוד וחלוקה יכולה להיות מוגשת רק על ידי גורמים מסוימים. העותרת גם לא הביאה כל ראיה להבטחות או מצגי שווא מצד הוועדה שהיו יכולים להשפיע על החלטת הרכישה שלה. בית המשפט שקל את השיהוי בהגשת העתירה, שהוגשה חצי שנה לאחר החלטת הוועדה, וציין כי העותרת לא מיצתה את כל הסעדים המנהליים. בסופו של דבר נדחתה העתירה, והעותר חויב לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.