בר"ע 183/95

תקציר

פסק הדין נעתר לבקשת המבקש להאריך את המועד להגשת ערעור על החלטת הרשם. הבקשה המקורית להארכת מעצר נדחתה על ידי בית משפט השלום בירושלים בהיעדר טעמים מיוחדים כמפורט בתקנה 528 להגנת הסביבה. עם זאת, השופט במקרה זה קובע כי הטעות שעשה בא כוח המבקש, שגרמה לעיכוב, היא טעות אנוש שאינה משקפת רשלנות או הזנחה. לטענתם, אין לאכוף בקפדנות כללים פרוצדורליים כדי לגרום עוול, במיוחד כאשר מדובר בטעות אקראית ולא מכוונת, ואין נזק מהותי לצד השני שלא ניתן לתקן באמצעות פסיקת הוצאות. מאחר שלמבקש לא היה יומו בבית המשפט ומטרת הצדק משרתת טוב יותר בגישה גמישה, השופט פוסק לטובת הארכת המועד להגשת הערעור, ומעניק למבקש 21 יום מיום מתן פסק הדין לעשות כן. ההחלטה מתקבלת ללא כל הוראה לגבי עלויות.