רע"פ 10232/17
החלטה עליון
תקציר
בית המשפט בחן בקשה למתן רשות ערעור בפעם השלישית, והדגיש כי ערעורים כאלה נענים רק לעתים רחוקות, אלא אם הם מעוררים שאלות משפטיות משמעותיות או נוגעים לסוגיות ציבוריות רחבות החורגות מהאינטרסים של הצדדים החולקים עליהן, או במקרים של עיוות דין מהותי. במקרה דנן, עניינו של המבקש הוגדר כפרטי, מבלי שזוהה עיוות דין, ומשכך לא עמד בקריטריונים שנקבעו למתן ערעור נוסף. בנוסף, ציין בית המשפט כי הימנעות מהרשעה למרות ביצוע עבירה שמורה למקרים חריגים שבהם מתקיימים שני תנאים: ההרשעה פוגעת קשות בשיקום, ואופי העבירה מאפשר ויתור על ההרשעה מבלי לפגוע בשיקולי ענישה אחרים. בהקשר זה, התנהלותו של המבקש לא עמדה בתנאים אלה. מעשיו - השלכת חפץ קשה על מגרש כדורגל בשל אי הסכמה עם החלטת שופט - תרמו לתרבות של אלימות המחייבת חיסול, כולל באמצעות עונשים מוחשיים. בית המשפט הטיל ספק בהשפעת הרשעתו על שיקומו, ובפרט על חזרתו האפשרית כמתנדב במשטרת ישראל, ולא מצא ראיות לכך שביטול ההרשעה יועיל למעמדו כמתנדב. בהיעדר סיבה משכנעת לבטל את ההרשעה, ומאחר שהעונש נקבע כהולם ומאוזן, לא מצא בית המשפט הצדקה לדון מחדש בתיק בערעור שלישי. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה.
חקיקה מקושרת
רע"פ 10232/17 עובד ראובן נ' מדינת ישראל, עליון (14.3.2018)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.