ע"פ 1345/08

תקציר

במקרה דנן, המערער מערער הן על הרשעתו והן על גזר דינו על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע בגין החזקת סם מסוכן שלא נועד לצריכה עצמית, וכן בגין הפרת הוראת חוק. הערעור נובע מהרשעתו בגין הימצאות סמים ברכב בו נסע כנוסע, לצד אחיינו ארתור, שהיה הנהג והבעלים של הרכב. למרות שארתור הודה בהחזקת הסמים וקיבל עונש נפרד, הרשיע בית המשפט את המערער על סמך ההנחה העובדתית כי נוכחותו ברכב משמעה ידיעה והסכמה של הסמים אלא אם כן הופרכה באופן משכנע. המערער טען כנגד חזקה זו, וטען לאי ידיעת הסמים ולמחדלים בחקירה, כגון השמטת בדיקת טביעות אצבע על אריזות התרופות. עם זאת, בית המשפט מצא את הגנתו בלתי משכנעת ואישר את ההרשעה, תוך שהוא מציין את הסבריו הלקויים ואת ההיסטוריה שלו של התנהגות פלילית. בית המשפט התייחס גם להתנגדותו של המערער לחומרת עונשו, שהיה חמור מזה של ארתור בשל עברו הפלילי הנרחב יותר והפרת מעצר הבית. למרות שניסה לפסול את חזקת הידיעה וטען לפיקוח חקירתי, קבע בית המשפט כי נסיבות הימצאותו ברכב והיעדר ראיות מהימנות מצדיקות הרשעה וגזר דין שנגזר עליו, ובכך דחה את הערעור.