ערר 1054/19

תקציר

פסק הדין מבטל את החלטת הוועדה המקומית בשל פיקוח הוועדה בעת אישור בקשה לתוספת בנייה. הבקשה לא ציינה עבירות בנייה קיימות, לרבות בנייה בלתי חוקית שביצע המערער. משכך, הוועדה נענית לבקשת הביטול שביקשה הוועדה המקומית ונותנת למשיב הזדמנות לתקן את הבקשה בתוך שלושה חודשים. הבקשה המתוקנת חייבת לייצג ביושר את הבנייה הקיימת ולציין כל הפרה של הבנייה שיש להרוס או להכשיר. בנוסף, עליה לכלול תכנית חיזוק למבנה, בהתאם להנחיית תקן 413. כמו כן, פסק הדין דן בהתנהלות המערערים במהלך ההליך, תוך ציון חוסר שקיפות וניסיון להסתיר בנייה בלתי חוקית בדירתם. עם זאת, הוועדה מחליטה שלא להטיל הוצאות על המערער, מתוך הכרה בכך שהליך הערר חשף את המציאות של עבירות בנייה, לרבות זו של המערער, ומבטיחה כי בקשה מתוקנת תתייחס לסוגיות אלה. פסק הדין מדגיש גם את החשיבות של בחינת חיזוק מבנה במהלך הליך הרישוי, טרם אישור הבקשה על ידי הוועדה המקומית, במיוחד בהתחשב בהשלכות הבטיחותיות ובהיבטים התכנוניים האדריכליים. בדיקה זו חייבת להיעשות גם אם התכנית המפורטת החלה על הקרקע אינה מחייבת זאת במפורש. הוועדה המקומית רשאית להסתמך על תצהיר מהנדס המבקש, אך עליו להיות מפורט ולהתייחס ישירות לנושא החיזוק. הוועדה מצפה מהוועדה המקומית למלא את חובתה בבחינת בקשות תלויות ועומדות להיתרים, במיוחד לאור השינוי המערכתי הצפוי. לבסוף, פסק הדין מדגיש את המשמעות של פרסום תכנית החיזוק לדיירים אחרים, שכן היא עלולה להשפיע על דירותיהם. הוועדה מבקשת מאגף הפיקוח להתערב ולשקול את חלוקת דירתו של המערער. ההחלטה מתקבלת סופית בנוכחות הנוכחים בדיון.