ת"פ 57742-09-11

תקציר

הנאשם הואשם בנטישה לאחר פציעה ובגרימת מוות ברשלנות לאחר שלא עצר וסייע לרוכב אופנוע פצוע לאחר תאונה. החוק מחייב נהגים המעורבים בתאונות לעצור ולהגיש סיוע לנפגעים פוטנציאליים. בית המשפט מצא את עדי התביעה אמינים, לרבות עד שהודעתו השנייה במשטרה התקבלה כראיה, בעוד שעדותו של הנאשם לא הייתה עקבית ולא אמינה. נקבע כי הנאשם ידע שפגע באדם אך לא עצר ולא הגיש סיוע, ושליחת הנוסעים למקום לא פטרה אותו מאחריות. יתר על כן, בית המשפט דחה את טענת ההגנה של הנאשם בדבר אכיפה בררנית, שכן הוא לא הצליח להוכיח אפליה או מניע פסול מאחורי כתב האישום היחיד שהוגש נגדו. ככלל, בית המשפט מצא את הנאשם אשם בשני האישומים מעבר לכל ספק סביר, שכן הוא כשל בחובתו לעצור ולסייע לנפגע מיד לאחר התאונה, ובמקום זאת בחר לשלוח שליחים בחזרה למקום למחרת. השופט הדגיש את ההשפעה הפוטנציאלית מצילת החיים של סיוע מיידי וקבע כי מעשיו של הנאשם פגעו במטרה העיקרית של עבירת הנטישה.