חדל"פ 2295-05-20

תקציר

במסגרת פסק דין זה, בית המשפט השלום בראשון לציון (השופטת דר להב) דן בבקשתו של אלכסנדר מושיאשוילי לקבלת הפטר מחוב מזונות, בנוסף להפטר שכבר ניתן לו מחובותיו האחרים במסגרת הליכי חדלות פירעון. **רקע עובדתי:** היחיד, יליד 1958, נמצא במצב כלכלי ובריאותי קשה ביותר. הוא היה מכור לאלכוהול, חי ברחוב, וכיום מאושפז במחלקה לתשושי נפש. הכנסתו היחידה היא קצבת נכות בסך כ-1,057 ש"ח, ממנה מנוכה חלק לבית החולים. נגד היחיד הוגשו שתי תביעות חוב בסך כולל של 236,280 ש"ח, שכולן על ידי המוסד לביטוח לאומי (המל"ל). היחיד גרוש משנת 2000, יש לו שני ילדים בוגרים שניתקו עמו קשר. עקב מצבו הבריאותי והקוגניטיבי, מונה לו אפוטרופוס. **ההליך המשפטי:** ביום 24.5.2020 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד. ביום 10.5.2022, בהתאם להמלצת הממונה על חדלות פירעון, ובהיעדר פוטנציאל השתכרות ונכסים, ניתן ליחיד הפטר לאלתר. בהמשך, ביקש היחיד לקבל הפטר גם בגין חוב המזונות למל"ל. המל"ל התנגד לבקשה, בטענה כי החוב נוצר כתוצאה מהתנהלות של חוסר תום לב, שכן היחיד לא כלכל את ילדיו משך שנים, והמל"ל נשא בכך. המל"ל טען שהיחיד מקבל חלק מקצבת הנכות, אשר מנוהלת על ידי עמותת "רעות" וכי היתרה אמורה להיות מועברת למוסד הרפואי, אך בשל הסכמים שונים, היא נותרת בביטוח הלאומי ומשמשת לפירעון החוב. לפיכך, מחיקת החוב לא תיטיב עם היחיד, אך תפגע בקופה הציבורית. המל"ל אף העלה טענה, באמרת אגב, כי על פי רישומיו, ליחיד לכאורה דירת מגורים. היחיד הכחיש טענה זו והדגיש כי אין דירה על שמו, וכי הוצגו מסמכים המעידים על היותו חסר כל. הממונה על חדלות פירעון, לעומת זאת, המליץ להחיל את צו ההפטר גם על חוב המזונות, לאור מכלול נסיבותיו של היחיד. **הוראות חוק רלוונטיות:** * **סעיף 175(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018:** קובע כי הפטר אינו חל על חוב מזונות שנפסק בפסק דין. * **סעיף 175(ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018:** מאפשר לבית המשפט, בנסיבות חריגות, להורות כי ההפטר יחול על חוב מזונות, כולו או חלקו, וניתן להתנות זאת בתנאים. **ניתוח משפטי ועקרונות מנחים:** בית המשפט מדגיש את החשיבות החברתית של מוסד המזונות ואת הפגם המוסרי הכרוך באי תשלומם. עם זאת, הוא מציין כי החוק מאפשר חריג, כאשר בית המשפט רשאי להעניק הפטר מחוב מזונות בנסיבות מיוחדות. הפסיקה המנחה בנושא היא **ע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו** וכן **ע"א 3746/21 סנדרוסי נ' עו"ד דרור שלו – נאמן לנכסי החייב**. עקרונות אלו, גם אם ניתנו תחת פקודת פשיטת הרגל, ממשיכים לחול גם תחת חוק חדלות פירעון. **שיקולים מרכזיים למתן הפטר מחוב מזונות:** 1. **תום ליבם של החייב:** האם חוב המזונות נצבר בתום לב, או שנבע מזדון והתנהלות פסולה. 2. **מצב החייב:** גיל מתקדם, מצב רפואי לקוי, היעדר נכסים, היעדר פוטנציאל השתכרות עתידי, היעדר תמיכה משפחתית. 3. **הימשכות ההליכים:** משך הזמן שחלף מאז היווצרות החוב והימשכות ההליכים. 4. **מצב הזכאים למזונות:** מצבם הכלכלי הנוכחי והאם תיפגע זכותם לקיום מינימלי בכבוד. 5. **חוב עבר לעומת חוב שוטף:** חוב מזונות עבר, במיוחד אם הוא ישן, עשוי לאבד מאופיו המקורי ולהתקרב לחוב כספי רגיל. **יישום המקרה:** בית המשפט בחן את נסיבותיו של היחיד אל מול השיקולים הנ"ל: * **תום לב:** למרות שהימנעות מתשלום מזונות מהווה כשל מוסרי, בית המשפט קבע כי נסיבות חייו העגומות של היחיד (התמכרות לאלכוהול, חיים ברחוב, חוסר תפקוד) אינן מונעות קביעה כי החוב **לא נוצר בחוסר תום לב**. * **מצב החייב:** בית המשפט נתן משקל רב לגילו המתקדם של היחיד, מצבו הבריאותי הקשה, היעדר כושר השתכרות עתידי, היעדר נכסים והיעדר תמיכה משפחתית. * **חוב עבר:** החוב של היחיד הוא חוב עבר, שחלקו אף נפרע על ידי המל"ל לאורך שנים. * **תועלת ציבורית:** הטענה של המל"ל כי מחיקת החוב לא תיטיב עם היחיד אלא תפגע בקופה הציבורית, נדונה בהרחבה. בית המשפט ציין כי טענה זו לא הוכחה דיה, והיחיד הציג נתונים המעידים על פער בין הכנסותיו להוצאותיו, המצביעים על קושי קיומי. **החלטה משפטית וחידוש:** בית המשפט, תוך יישום הוראות סעיף 175(ב) לחוק חדלות פירעון ופסיקת בית המשפט העליון, **נעתר לבקשה והורה כי ההפטר יחול גם על יתרת חוב המזונות**. החידוש המשפטי במקרה זה הוא ההחלטה להחיל הפטר על חוב מזונות, כאשר בית המשפט מנמק זאת בהצטברות נסיבות חריגות ביותר: מצבו הרפואי והכלכלי האנוש של היחיד, היעדר כל נכסים או פוטנציאל השתכרות, והיעדר תוחלת כלשהי בגביית החוב בעתיד. בית המשפט מדגיש כי מדובר באחד מאותם מקרים חריגים בהם הדגש על זכותו של היחיד לקיום מינימלי בכבוד גובר על הפגם המוסרי, וזאת כאשר גביית החוב אינה צפויה להועיל למרצים (הילדים שאינם בקשר עם החייב) או לקופה הציבורית באופן משמעותי, אל מול מצבו הקשה של החייב. ההחלטה משקפת איזון עדין בין שיקולים מוסריים, סוציאליים וכלכליים במציאות מורכבת של חדלות פירעון.