ת"פ 23048-12-22

תקציר

פסק הדין מתייחס למקרה של אלימות במשפחה בו מעורב הנאשם, כאשר הערכים הנפגעים כוללים את כבודה של המתלוננת, ביטחונה וביטחונה של התא המשפחתי. למרות שכתב האישום אינו מסביר באופן מלא את הסיבות לאירוע, נראה כי גורמים תורמים כוללים את שכרותו של הנאשם ואת אופי מערכת היחסים. האירוע התרחש לעיני בתם התינוקת של בני הזוג, מה שהוסיף לחומרתו, אם כי האלימות הפיזית לא הייתה חמורה ולא גרמה לנפגעים. המסגרת המשפטית מדגישה את הצורך בגישה מחמירה ומרתיעה כלפי אלימות במשפחה כדי למנוע תוצאות טרגיות, כפי שהודגש במספר מקרים קשורים שצוינו. בית המשפט מכיר בכך ששיקולי השיקום אמנם חשובים, אך הם אינם גוברים על הצורך בגמול ובהרתעה. לאור עברו הנקי של הנאשם ושיתוף הפעולה שלו בהליך טיפולי, לצד האחריות המשפחתית וההשלכות הכלכליות, בית המשפט בוחר שלא להטיל עונש מאסר מחמיר. במקום זאת, גזר הדין כולל שילוב של מאסר על תנאי ועבודות שירות עם מאסר על תנאי, המשקף איזון בין ענישה לשיקום. ההחלטה מדגישה את חשיבות המשך שיתוף הפעולה עם שירות המבחן, תוך שימת דגש על השיקום כגורם מרתיע. בית המשפט מציין כי התמקדותה של התביעה בצעדי ענישה, ולא בשיקום באמצעות מאסר על תנאי, התעלמה מהאפשרות לספק תמיכה משמעותית למשפחה. על הנאשם נגזרו 12 חודשי מאסר על תנאי, ריצוי 100 שעות עבודות שירות וארבעה חודשי מאסר על תנאי שלא ייגזרו עליו עבירות נוספות. הזכות לערער על החלטה זו תוך 45 יום נרשמת.