ת"א 958/03

תקציר

פסק דין זה נפתח בתביעה שהגיש חמטוילי בתל אביב, בבקשה לסלק את הנתבעים, היורשים, מחלקת אדמה בכפר קרע. היורשים הם מסיגי גבול לכאורה בקרקע, שחמטווילי רוצה לרשום על שם ווקף שהקים המנוח. התיק הועבר לבית המשפט הנוכחי מחוסר סמכות בבית משפט השלום. חמטוילי הגיש תביעה מתוקנת ובה ביקש מבית המשפט לקבוע את הבעלות על הקרקע על שם הווקף, להורות ללשכת רישום המקרקעין למחוק כל רישום סותר, לכתוב הערת אזהרה על הווקף בקרקע, ולבסוף לרשום את החלקה על שם הווקף לאחר השלמת ההליך ההוגן. בינתיים הגישו היורשים גם כתב הגנה מתוקן, בו טענו כי יש לדחות את התביעה, וכי הם הבעלים של מחצית מהחלקה. המנוח, פאוזי כנעאן, הצהיר על כוונתו להקדיש את הקרקע לווקף, דבר שאושר על ידי בית הדין השרעי. עם זאת, היורשים טוענים כי החלטה זו התקבלה ללא סמכות, שכן הקרקע היא בבעלות משותפת והמנוח החזיק רק בחלק בלתי מוגדר ממנה. יתר על כן, הקרקע שהוקדשה לווקף הייתה מסוג מירי, שלא ניתן לייעדם לבית קברות, ולבית הדין השרעי אין סמכות לקבוע בעלות. חמטוילי טוען כי היורשים השיגו את פסק דינם במרמה. בית המשפט מציין כי יש לבחון תחילה את שאלת הסמכות. מסקנת הדו"ח היא כי החלטות בית הדין השרעי בעניין הווקף התקבלו ללא סמכות שיפוט, שכן הן חילקו בפועל את החלקה, שנמצאת בבעלות משותפת, ללא הסכמת כל הבעלים ובניגוד לחוק המקרקעין. לפיכך, ההחלטות נחשבות בטלות, ובית המשפט הנוכחי אינו יכול לאכוף אותן. מאחר שהחלקה לא חולקה והיא עדיין בבעלות משותפת, בית המשפט אינו יכול להעניק בשלב זה את הסעדים המבוקשים על ידי חמטוילי. בית המשפט מציע כי עדיין נדרש הליך ארוך לקביעת הבעלות בחלקה, הכולל שמיעת חוות דעת של בעלים אחרים, וניהול הליכים בפני ועדות תכנון. עוד מציין בית המשפט כי בקרקע המדוברת ישנם כ-32 בעלי חלקות שאינן רשומות ומעמדם אינו ידוע. משכך, התביעה נדחית, ובית המשפט מורה לצרף את הקרן הקיימת לישראל כנתבעת נוספת. לבסוף, בית המשפט פוסק בבקשה של חמטוילי להורות ליורשים להודות בעובדות מסוימות, ומחליט כי היורשים יכולים לסרב לעשות זאת, אך סירוב זה יישקל בעת פסיקת הוצאות לזוכה הסופי בתיק. פסק הדין ניתן בהיעדר באי כוח הצדדים, וכל צד נדרש לשאת בהוצאותיו.