ע"א 2622/05

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לערעור בסוגיית התשלומים שהטיל בית המשפט המחוזי בבאר שבע על המערערים. התביעה המקורית הוגשה על ידי רוכשי דירות שרכשו דירות מחברה יזמית אך לא יכלו לעבור לגור בה בשל עיכובים בבנייה. המערערים, ובראשם עו"ד בלפור קויטי, עתרו לבית המשפט המחוזי לקבלת סעדים שונים, לרבות חיוב רוכשי דירות נוספים להצטרף לעניינם. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה והורה למערערים לשלם למשיבים סכומים משתנים, לרבות שכר טרחת עורך דין. הערעור בפני בית המשפט העליון התמקד בסוגיית תשלומים אלה. המערערים טענו כי בית המשפט לא הגדיר את מהות התשלומים, ואין הצדקה להטיל עליהם אחריות משותפת ומספר חבויות. עוד טענו כי הסכומים גבוהים יתר על המידה ויש להפחיתם, וכי לא ניתנה להם זכות לטעון את טענותיהם בנושא התשלומים. בנוסף, הם הזכירו את האפשרות של תשלום מס ערך מוסף, מה שיגדיל משמעותית את הנטל הכספי. השופט קבע כי התשלומים מייצגים שכר טרחת עורך דין, הכולל מע"מ, וכי למערערים ניתנה הזדמנות להציג את טענותיהם. בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו בקביעת גובה שכר הטרחה, שנמצא סביר וראוי בנסיבות העניין, במיוחד בהתחשב בשיקולים המוסריים שעמדו סביב המקרה. השופטת גם אישרה את ההחלטה להטיל על המערערים אחריות משותפת ומספר לתשלומים. עם זאת, בית המשפט ניכה 1,000 ₪ מהסכום הכולל, כפי שהוטל גם על משיב שלא התייצב לדיון. בסופו של דבר הגיע השופט ד' ברלינר למסקנה כי הערעור לוקה בחסר יסוד ודינו להידחות, תוך הפחתה מזערית בלבד בתשלומים. השופטים א' גרוניס ומ' נאור הסכימו עם ההחלטה.