ע"מ 22721-10-18

תקציר

בית המשפט דחה את ערעורו של ליבושור על סיווגה של פקידת השומה רחובות את הפיצויים שקיבל ממעסיקו לשעבר עם סיום העסקתו כהכנסה מעבודה, החייבת במס בשיעור המס השולי החל עליו. המערער טען, כי היה צריך למסות את הפיצוי בשיעור נמוך יותר כרווח הון, שכן הוא מהווה למעשה תחליף להקצאת אופציות שהובטחו לו אך מעולם לא ניתנו. בית המשפט קבע, כי אין כל ראיה לכך שהחברה התכוונה להמחות אופציות למערערת לפי המסלול ההוני, אשר היה חייב במס בשיעור נמוך יותר. זאת ועוד, בית הדין מצא כי החברה לא עמדה בדרישות להקצאה כאמור, וכי הפיצוי ששולם למערער אכן קשור להעסקתו ולכן יש לחייבו במס כהכנסת עבודה. המערערת לא הצליחה להפריך את החזקה לפיה תשלומים ממעסיק מסווגים כהכנסת עבודה. בית המשפט דחה גם את טענת המערערת בדבר הפיצוי ששולם בגין "עוגמת נפש", וקבע כי היא לא הוכחה וככל הנראה מהווה מסווה להתחמקות ממס הכנסה. לבסוף, הורה בית המשפט למערערת לשאת בהוצאות המשיב, בסך 30,000 ₪, וקבע כי ניתן לפרסם את פסק הדין.