ע"א 18100-01-09

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בתביעת לשון הרע ובאיזון בין זכותו של אדם לשם טוב לבין חופש הביטוי. בית המשפט מכיר בחשיבות ההגנה על שמו הטוב של אדם ועל זכותו לתבוע פיצויים בגין לשון הרע, אך גם מדגיש את חשיבות השמירה על חופש הביטוי, במיוחד בנושאים בעלי חשיבות ציבורית. במקרה דנן, דברי המשיב נמצאו כלשון הרע כלפי המערער, ובית משפט קמא פסק לטובת המערער. עם זאת, ערכאת הערעור, בדחותה את הערעור, מאשרת את החלטת בית משפט קמא בדבר סכום הפיצוי, שהוא קטן יחסית, בהתחשב בהתנצלות המשיב ובנסיבות המקרה. בית המשפט מדגיש את הצורך להגן על ביקורת ושיח ציבורי בנושאים בעלי עניין ציבורי ומזהיר מפני דיכוי חופש הביטוי. פסק הדין נועד לאזן בין זכויות מתנגשות, ובית המשפט מגיע למסקנה כי הגדלת הפיצוי במקרה זה מיותרת ואף עלולה להרתיע מבקרים מלהביע את דעתם. משכך, הערעור נדחה, והמערערת מצווה לפצות את המשיב בגין הוצאותיו המשפטיות.