עע"מ 5211/13

תקציר

אזרח הודי נכנס לישראל בשנת 2008 עם אשרת עבודה לטיפול במשפחת רביע בירושלים, שהוארכה מאז מספר פעמים. בשנת 2013 גילתה רשות האוכלוסין וההגירה כי היא אינה עובדת עוד אצל משפחת רביע, וכתוצאה מכך עצרה אותה. המבקשת טענה כי הייתה בחופשת מחלה, אך לא סיפקה כל ראיה, והמשפחה הצהירה כי עזבה שלושה עד ארבעה חודשים קודם לכן. רישיונה נשלל, ולאחר שורה של דיונים ועתירות הורו לעצור אותה ולגרש אותה. המבקשת ערערה, טענה כי יש לאפשר לה לחזור לעבוד אצל משפחת רביע וביקשה לעכב את גירושה עד להכרעה בערעור. בית המשפט דחה את בקשתה לסעד זמני, בנימוק של סבירות כישלון הערעור והיעדר פגמים מנהליים בהחלטה המקורית. יתר על כן, בית המשפט סירב להעניק הארכה מטעמים הומניטריים, תוך ציון חופשתה הקודמת של המבקשת בהודו והמעשיות של חזרתה לישראל אם ערעורה יתקבל. השופט הוציא צו ארעי המונע את הרחקתה של המבקשת עד ליום 30.8.2013, כדי לאפשר לה ולמשפחת רביע להגיש בקשה מנומקת כראוי לרשות האוכלוסין. הבקשה לסעד זמני נדחתה בסופו של דבר, ולמבקשת נמסר כי היא יכולה להגיש בקשה לשחרור בערבות לבית המשפט למשמורת.