תמ"ש 34491-12-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, המבוסס על הנתונים שסופקו בלבד, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי של בקשת פסלות שופט** **1. המסגרת החוקית והעקרונית:** החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשת הנתבעת (להלן: "המבקשת") לפסילת המותב (השופטת) והעברת הדיון לבית משפט אחר, בהתאם לסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. סעיף זה קובע כי בקשה לפסילת שופט תידחה אלא אם קיימות "נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". הפסיקה קבעה כי אין די בניהול הליך קודם כשלעצמו כדי להקים עילת פסלות, ויש להוכיח חשש ממשי ל"נעילת" דעת השופט. **2. טענות המבקשת והפרכתן על ידי בית המשפט:** המבקשת העלתה מגוון רחב של טענות, שכללו, בין היתר: * **הטיה לטובת המשיבה:** נטענה הטיה בהחלטות דיוניות, התבטאויות השופטת, ניסוח החלטות, דחיית טענות ללא הנמקה מספקת, והתייחסות חד-צדדית. * **ניהול הליך בלתי מאוזן:** נטען כי המשיבה קיבלה הזדמנות ראויה להציג טיעוניה, בעוד המבקשת הוגבלה בזמנים, ואי-עמידת המשיבה במועדים לא נגררה לסנקציות. * **התעלמות מהחלטות בית משפט:** התעלמות מהחלטה להשיב למבקשת מחשב אישי, וסירוב לבקשות לסיוע באכיפת החלטות. * **הגבלת חקירות וזכות טיעון:** בקשה לקצר חקירותיה של המבקשת, ואי-מתן אפשרות ראויה להגיב למשיבה. * **נעילת דעת בית המשפט:** תחושת המבקשת כי דעת בית המשפט נעולה ואין לה סיכוי להליך הוגן. * **החלטות המבוססות על נתונים תמוהים או שגויים:** טענה לגבי מספר דיונים שהתקיימו, והפנייתה למקלט ציבורי שלא קיים. * **אמירות השופטת:** אמירות כמו "אני מכירה את הצדדים" ו"גם אם טענות התובעת הן עלילות-עדיין הבית הוא שלה" פורשו כהתקבעות עמדה. * **התעלמות מנסיבות המבקשת:** התעלמות מקשייה כחסרת בית, מגבלות טכניות, וסירוב לבצע מסירה באמצעות דוא"ל. * **מתן ייעוץ משפטי לצד שכנגד:** טענה כי השופטת נתנה ייעוץ משפטי לב"כ המשיבה, בעוד בקשות סיוע של המבקשת נדחו. * **סירוב לבחינת פשרה:** התעלמות מהצעות פשרה שיאפשרו למבקשת להתגורר ביחידה נפרדת. * **התעלמות מבעלי חיים:** אי-מתן משקל לבעלי החיים של המבקשת. * **טענות נוספות:** מאזן נוחות שלא נשקל כראוי, גיבוש עמדה בתיק העיזבון, קיצור דיון, אי-התייצבות עדים, הכנסת ראיות בניגוד להחלטה, הרחבת חזית, היפוך נטל הוכחה, התעלמות מתפקיד בנות המשיבה, הכנסת עדות מחוץ לפרוטוקול, ועיכוב הליכים. בית המשפט דחה את טענות המבקשת, ונימק זאת במספר אופנים: * **שיהוי בהגשת הבקשה:** בית המשפט הדגיש כי הבקשה הוגשה בשלב מאוחר, לאחר סיום שלב ההוכחות והגשת הסיכומים. הפסיקה קובעת כי טענת פסלות יש להעלות מיד עם היוודע עילת הפסלות, ולא ניתן לשמרה כ"נשק סודי". הדבר מונע ניצול ההליך למטרות עיכוב. * **החלטות דיוניות:** השגות על החלטות דיוניות מקומן בערעור, לא בבקשת פסלות. * **מאזן האיזון בניהול ההליך:** בית המשפט בחן את פרוטוקולי הדיונים וקבע כי הדיונים נוהלו באופן מאוזן, ושני הצדדים קיבלו הזדמנות ראויה להציג את טיעוניהם. * **התנהלות המבקשת ללא ייצוג:** המבקשת בחרה לנהל את ההליך ללא ייצוג משפטי, וסירבה להצעות בית המשפט לקבל ייצוג מהלשכה לסיוע משפטי, למרות ניסיונות בית המשפט לשכנעה. * **חמלה וסבלנות מצד בית המשפט:** בית המשפט טען כי ניהל את ההליך בחמלה, סבלנות וסובלנות, תוך ניסיונות להגיע להסדר, וכי המבקשת קיבלה "את יומה ואף מעבר לכך". * **כמות הבקשות:** צוין כי המבקשת הגישה מספר רב של בקשות (כ-50 מתוך 60), חלקן ללא תצהיר, בהיקף חריג, ובכתב יד, דבר שהקשה על הבנתן. למרות זאת, גם בקשות שנדחו לא גררו הטלת הוצאות, מתוך הבנה למצוקתה. * **פרשנות אמירות השופטת:** * **"אני מכירה את הצדדים":** נדחה, שכן במספר הליכים המתנהלים מזה כשנה, טבעי שהשופט יכיר את הצדדים. * **"גם אם טענות התובעת הן עלילות-עדיין הבית הוא שלה":** בית המשפט הבהיר כי אמירה זו נאמרה בהקשר של הבעלות הרשומה של המשיבה בנכס, שהינה עובדה שאינה ניתנת לסתירה, ונועדה לסייע למבקשת למקד את טיעוניה. בית המשפט ציטט פסיקה לפיה הבעת דעה "לכאורה" אינה מהווה עילת פסלות, אלא אם מדובר ב"דעה קדומה" שאינה ניתנת לשינוי. ניתוח מלא של הפרוטוקול חיזק טענה זו. * **התערבות שיפוטית:** בית המשפט הדגיש כי התערבות פעילה בניהול הדיון, ניווט הסכסוך, וניהול דו-שיח עם הצדדים, הינם חלק מתפקיד השופט, ואינם מעידים על משוא פנים, אלא נועדו להבטיח ניהול יעיל והגעה לאמת. * **התייחסות למצוקת המבקשת:** בית המשפט חזר והדגיש כי היה ער למצבה הייחודי של המבקשת, נתן לכך משקל, וניסה לסייע לה, כולל הצעות לייצוג משפטי, אשר נדחו על ידה. * **תזמון הגשת הבקשה:** בית המשפט הביע תמיהה מדוע המבקשת לא הגישה את הבקשה מוקדם יותר, אם אכן חשה הטיה מתמשכת. שיהוי זה נתפס כאסטרטגיה לעיכוב ההליך. * **היעדר ראיות משמעותיות:** בית המשפט קבע כי בקשת הפסלות אינה מגלה ראיות משמעותיות, אלא הסתמכה על חשדות ותחושות, דבר שאינו עומד ברף הנדרש לפסילת שופט. **3. חידושים ודגשים:** * **חשיבות השיהוי בהגשת בקשת פסלות:** בית המשפט מדגיש בצורה ברורה את החובה להגיש בקשת פסלות באופן מידי עם היוודע עילת הפסלות. השיהוי משמש כעילה לדחיית הבקשה, וכן כאינדיקציה לכך שמטרת הבקשה היא עיכוב ההליך ולא חשש אמיתי למשוא פנים. * **הבחנה בין הבעת דעה לכאורה לנעילת דעה:** בית המשפט מבחין בקפידה בין הבעת דעה שיפוטית המבוססת על הראיות הראשוניות (שאינה מחייבת), לבין "נעילת דעה" קדומה שאינה ניתנת לשינוי. אמירות שנאמרו כבחינת "למעלה מן הצורך" או כהכוונה למיקוד הטיעונים, לא נחשבות לעילת פסלות. * **תפקיד השופט בבית המשפט לענייני משפחה:** בית המשפט מצטט את דברי נשיא בית המשפט העליון (בפרשה אחרת), המדגישים את מורכבות תפקידו של שופט לענייני משפחה, הדורש לא רק התייחסות לגופו של דין, אלא גם "נשמה יתרה" והתמודדות עם היבטים רגשיים. התערבות אקטיבית של השופט בניהול ההליך אינה פסולה, ואף רצויה, בכדי להבטיח ניהול יעיל והגעה לאמת. * **התייחסות לנסיבות מיוחדות של בעל דין:** בית המשפט מאשר כי היה מודע לנסיבותיה הייחודיות של המבקשת, וכי נתן לכך משקל. עם זאת, מצב זה אינו מצדיק סטייה מההליך התקין או מתן זכויות שאינן מגיעות לה. * **עלות תביעות סרק:** בית המשפט הטיל הוצאות משפט על המבקשת (סך 1,000 ₪), על אף שלאורך ההליך נמנע מכך. הטלת הוצאות כאן נומקה בכך שהבקשה גרמה לעיכוב בהליך ולצורך של המשיבה להגיב, והיא מהווה מסר נגד שימוש לרעה בהליכי משפט. **4. מסקנה:** בית המשפט דחה את בקשת הפסילה, בקבעו כי טענות המבקשת אינן עומדות ברף הנדרש לפסילת שופט. העיקרים המרכזיים שהנחו את בית המשפט היו: השיהוי בהגשת הבקשה, היעדר ראיות משמעותיות לחשש ממשי למשוא פנים, ההבחנה בין הבעת דעה לכאורה לנעילת דעה, והתפקיד המורכב של שופט לענייני משפחה הכולל התערבות אקטיבית לקידום ההליך. ההחלטה משקפת את העקרון המשפטי כי בקשות פסילה הינן טענות כבדות משקל, אשר יש להוכיחן בראיות מוצקות, ולא להסתפק בתחושות או בהשגות על החלטות דיוניות.