ת"א 41797-02-23

תקציר

הנתבעת ביקשה להציג ראיות הסותרות את הערכת המוסד לביטוח לאומי לגבי נכותו של התובע בעקבות תאונת דרכים. לטענת הנתבעת, הערכת המכון הייתה שגויה שכן לוועדות הרפואיות הקובעות לא הייתה גישה להיסטוריה הרפואית המלאה של התובע. בית המשפט הסכים עם טענת הנתבעת, וקבע כי מחדל הוועדות לבחון את התיק הרפואי הקודם של התובע היווה טעות משפטית משמעותית. באופן ספציפי, הוועדות הסתמכו במידה רבה על חוות דעת המומחה הפרטית של התובע, שהזכירה מצב רפואי קודם, מבלי לחקור או להסביר את הניכוי בגין מצב זה – הפרה של הצדק הטבעי. כמו כן, ציין בית המשפט כי מתן אפשרות לנפגע להגיש חוות דעת לוועדה הרפואית מהווה הטיה בלתי הוגנת של ההליך. מאחר שהתובעת לא הסתירה את מצבה הרפואי בעבר וקיבלה את המלצת בית המשפט בתחום הנוירולוגי, לא נפסקו הוצאות. הבקשה התקבלה, ובית המשפט החליט למנות מומחים משלו להערכה מחודשת של נכותו של התובע.