ע"פ 6461/00

תקציר

אזרח ישראלי הואשם בהשתתפות בקנוניה בינלאומית להברחת סמים מדרום אמריקה לאירופה. הנאשם הועמד לדין יחד עם שותפים נוספים במשפט משותף. עם זאת, רובם הודו באשמה ונגזר דינם בהתאם, בעוד המערער המשיך במשפטו. המערער ביקש לפסול את השופט, תוך שהוא מצטט דברים שנאמרו בפסקי הדין של שותפיו שמהם משתמע כי השופט כבר גיבש דעה באשר למהימנותו של עד מדינה ולחלקו של המערער בקנוניה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, והמערער ערער על החלטה זו. הערעור נדחה, שכן בית המשפט לא מצא בסיס אובייקטיבי לחששו הסובייקטיבי של המערער מפני משוא פנים. התייחסויותיו של השופט לנאשמים אחרים בגזר דינם של שני השותפים שהורשעו נחשבו כמקריות ואינן קשורות לעניינו של המערער, שעדיין תלוי ועומד. בית המשפט הדגיש כי חזקה על שופטים שהם מסוגלים למדר מידע ולהבחין בין מערכות שונות של עובדות במשפטים נפרדים. במקרה דנן, השופט טרם שמע כל ראיה בעניינו של המערער ולא היה משוחד נגדו. ההחלטה לדחות את הערעור התקבלה על יסוד נסיבותיו הספציפיות של המקרה, ובקשת הפסילה של המערער נמצאה חסרת תימוכין.