ע"א 2555-11-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים: **עובדות המקרה:** ההחלטה עוסקת בבקשה של המערער, אהרון הגנזאר, לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה בערעור שהגיש לבית המשפט העליון. הערעור מכוון כלפי פסק דין של בית המשפט המחוזי, אשר דחה את תביעתו של המערער לסעדים הצהרתיים בנוגע לבעלותו בנכסים באילת, וחייב אותו בהוצאות בסך 50,000 ש"ח. המערער טוען כי אין לו יכולת כלכלית לשאת בתשלומים אלו, מכיוון שהוא מתקיים מקצבת נכות ונותר ללא נכסים בעקבות פסק הדין. בנוסף, הוא טוען כי לערעורו סיכויים גבוהים וכי דחיית הבקשה תפגע בזכותו החוקתית לגישה לערכאות. המשיבים 3-2 מתנגדים לבקשה, וטוענים כי למערער יש יכולת כלכלית, כי לא מיצה את כל האפשרויות לגיוס הסכום, וכי הוא אף ויתר על זכויות בעיזבון בנו המנוח. בנוסף, הם טוענים לסיכויי ערעור קלושים וכי המערער טרם שילם את ההוצאות שהוטלו עליו בבית המשפט קמא. **ניתוח משפטי - עקרונות משפטיים:** 1. **התנאים למתן פטור מאגרה וערובה:** * **העיקרון המרכזי:** בית המשפט קובע, בהתבסס על פסיקה קיימת (בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין, דנג"ץ 7453/20 בן ארי), כי קבלת פטור מאגרה והפקדת ערובה מותנית בשני תנאים מצטברים: * **חוסר יכולת כלכלית מוכחת:** דרישה זו מחייבת תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית המוכיחה את חוסר היכולת הכלכלית. * **סיכויים מספקים להצלחת ההליך:** לצורך פטור מאגרה, נדרשים סיכויים מספקים, ולצורך פטור מערובה, נדרשים סיכויים ממשיים להצלחת ההליך. * **חובת הסתייעות בסביבה הקרובה:** בית המשפט מדגיש (בהתבסס על ע"א 1741/22 קליימאן) כי על יוזם ההליך לשכנע כי אין באפשרותו לגייס את הערובה באמצעות הסתייעות בסביבתו הקרובה. 2. **יישום העקרונות על המקרה:** * **אי-הוכחת חוסר יכולת כלכלית:** בית המשפט קובע שהמערער לא עמד בתנאי זה. נימוקים לכך: * הבקשה לא נתמכה בתצהיר. * האסמכתאות שצורפו אינן מוכיחות באופן מספק היעדר יכולת לשאת בתשלומים. * המבקש לא הסביר מדוע לא יוכל להסתייע בסביבתו הקרובה. * **היעדר הוכחת סיכויים:** בית המשפט מציין כי אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור (המוכחשים על ידי המשיבים), המבקש לא עמד במבחנים הנדרשים. * **החשיבות של תשלום הוצאות קודמות:** בית המשפט רואה בטענת המשיבים כי המערער לא שילם הוצאות שהוטלו עליו בערכאה קודמת, ובפרט בהליכים נוספים, נתון המחזק את הצורך בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בערכאת הערעור (בהתבסס על ע"א 10402/05 לוי). 3. **פסיקת הוצאות בבקשת פטור:** * **העיקרון הדיוני:** בית המשפט מציין כי הוא אינו נוהג לחייב בהוצאות בהליך של בקשת פטור מהפקדת ערובה, ואישר עיקרון זה גם במקרה הנוכחי (בהתבסס על רע"א 2769/21 חננאל דוד 2000). 4. **סנקציה על אי-ציות:** * **ההשלכה של דחיית הבקשה:** בית המשפט קובע כי אם המערער לא יפקיד את הערובה וישלם את האגרה עד לתאריך שנקבע (1.12.2025), ההליך עשוי להימחק ללא התראה נוספת. **חידושים משפטיים:** בעוד שההחלטה עוסקת בבקשת פטור מאגרה וערובה, שהיא עניין שכיח, ניתן להצביע על מספר דגשים המחדדים או מדגישים עקרונות קיימים: * **דרישה מחמירה להוכחת חוסר יכולת כלכלית:** ההחלטה מדגישה את הצורך בתשתית ראייתית מוצקה, מעבר לטענות כלליות, וכן את החובה להסביר מדוע לא ניתן להיעזר בסביבה הקרובה. הדבר מרמז על מגמה של הגברת האחריות המוטלת על מבקשי הפטור. * **הקשר בין תשלום הוצאות קודמות לצורך בערובה:** ההחלטה מקשרת באופן מפורש בין כישלון לשלם הוצאות שהוטלו בערכאות קודמות לבין חיזוק הצורך בהפקדת ערובה בערכאה גבוהה יותר. זהו חיזוק של העיקרון של הבטחת הוצאות הצד שכנגד. * **הפרדה בין תנאי הפטור (אגרה מול ערובה):** אף שהתנאים דומים, בית המשפט מבחין באופן עקרוני בין דרישת "סיכויים מספקים" (לאגרה) לבין "סיכויים ממשיים" (לערובה), אם כי במקרה זה לא נדרש להכריע בהבדל זה. **לסיכום:** ההחלטה מבטאת את הפרקטיקה המשפטית המקובלת בישראל בנוגע לבקשות לפטור מאגרה והפקדת ערובה. היא מדגישה את הדרישות המחמירות להוכחת חוסר יכולת כלכלית, את הצורך להראות סיכויים להצלחת ההליך, ואת החובה לנסות לגייס את הסכום באמצעות הסתייעות בסביבה הקרובה. ההחלטה מחזקת את העיקרון של הבטחת הוצאות הצד שכנגד, במיוחד כאשר ישנו רקע של אי-תשלום הוצאות בערכאות קודמות. המערער נכשל בהוכחת התנאים המצטברים הנדרשים, ועל כן בקשתו נדחתה.