ברע"פ 1182-10-25

תקציר

בבקשת רשות ערור זו (רע"פ 1182-10-25), בית המשפט העליון, מפי כבוד השופט חאלד כבוב, דוחה את בקשת רשות הערר של המבקש, וווהל אבו כף, על החלטת בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה, כאמור, את ערר המבקש על החלטת בית משפט השלום לתעבורה, אשר הורה על מעצרו של המבקש עד החלטה אחרת, על קבלת תסקיר משירות המבחן, וקבע דיון המשך בשאלת מעצרו עד תום ההליכים. **עיקר הטענות שהועלו בבקשת רשות הערר:** 1. **סוגיה משפטית עקרונית:** טען המבקש כי עניינו מעלה שאלה משפטית עקרונית, והיא האם מתנה ממושכת לקבלת תסקיר מהווה "טעם חריג" המצדיק שחרור לחלופת מעצר. 2. **חולשת הראיות:** נטען לחולשת הראיות העומדות כנגד המבקש, ובכלל זה העובדה שלא ניתנה דעת בית המשפט לבקשה שהוגשה לביטול פסק דין מרשיע קודם. 3. **רקע נפשי מורכב:** הוטעם כי המבקש בעל רקע נפשי מורכב. 4. **סעד חלופי:** בפן האופרטיבי, התבקש בית המשפט להורות על שחרורו של המבקש או לחילופין על מעצרו בפיקוח אלקטרוני. **החלטת בית המשפט העליון:** כבוד השופט כבוב דחה את הבקשה, וקבע כי דינה להידחות **"נוכח אמת המידה המחמירה החלה בבקשות כגון דא"**. **נימוקים משפטיים עיקריים להחלטה:** * **כלל התערבות מינימלית ב"גלגול שלישי":** בית המשפט העליון אינו נוהג להתערב בהחלטות הנוגעות למעצרים ב"גלגול שלישי" (כאשר מדובר בערר על החלטת בית המשפט המחוזי, לאחר דיון בבית משפט השלום). התערבות כזו תיעשה רק במקרים חריגים, כגון כאשר מתעוררת **שאלה משפטית עקרונית** או נסיבות **חריגות ומיוחדות** (כפי שצוין בפסיקה ברע"פ 9442-04-25 פלוני נ' מדינת ישראל). * **היעדר סוגיה משפטית עקרונית:** בית המשפט קבע כי טענותיו של המבקש נוגעות **"לעניינו הפרטי גרידא"** ו**"אינן מעוררות שאלה משפטית רחבת היקף"**. לפיכך, לא מתקיים התנאי הראשון להתערבות בית המשפט העליון. * **היעדר עיוות דין:** בית המשפט בחן את טענות המבקש, ובכללן טענותיו בדבר קשיים הנובעים מהמתנה לתסקיר, חולשת הראיות והרקע הנפשי, ומצא כי **"עיוות דין – לא מצאתי בנסיבות המתוארות"**. כלומר, גם אם היו קשיים מסוימים, הם לא הגיעו לרמה של עיוות דין המצדיק התערבות. **מבחינת חידושים משפטיים או עקרונות משפטיים בולטים:** ההחלטה אינה מחדשת עקרונות משפטיים חדשים, אלא **מיישמת ומדגישה עקרונות קיימים** בדיני מעצרים, ובפרט את **הריסון הדיוני** המוטל על בית המשפט העליון בעת בחינת בקשות רשות ערר ב"גלגול שלישי" בענייני מעצרים. הדגש הוא על כך שבית המשפט העליון אינו ערכאת ערעור דיונית נוספת, אלא מתערב רק במקרים חריגים וקיצוניים, כאשר מתעוררת סוגיה משפטית ציבורית רחבה או כאשר קיים כשל משפטי מהותי (עיוות דין). ההחלטה משקפת את מדיניות בית המשפט העליון להגביל את ההתערבות בהחלטות מעצר, על מנת לשמור על יעילות ההליך השיפוטי ולאפשר את המשך הדיון בענייניו המהותיים של הנאשם בערכאות הדיוניות.