ע"א 1254/01

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור ומבטל את החלטת מנהל ההוצאה לפועל. תיק ההוצאה לפועל, נשוא הערר, ייסגר והפקדות שביצעו המערערים יוחזרו להם. המשיב חויב לשלם למערערים הוצאות ערעור ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. הסוגיה המרכזית בערעור היא ביצוע הסכם פשרה, אשר נתן צו מניעה קבוע נגד המערערים האוסר עליהם לנהל עסק של משחטה בכתובת מוגדרת. המשיב דרש פיצוי בגין הפרתו הנטענת של צו מניעה זה על ידי המערערים. עם זאת, בפסק הדין נקבע כי המשיב לא הביא ראיות מספיקות לכך שהמערערים הפרו את צו המניעה. כמו כן, פסק הדין מצביע על טעויות פרוצדורליות בהליך ההוצאה לפועל. המשיב הגדיר את פסק הדין ככספי בלבד, דבר שאינו מדויק שכן התשלום מותנה בהפרת צו המניעה. בנוסף, בהסדר הפשרה צוין במפורש כי "התובעים" הם הנהנים מהחיוב הכספי, אך רק אחד מהתובעים פתח בהליך ההוצאה לפועל. ראש ההוצאה לפועל שגה גם בכך שהטיל את נטל ההוכחה על המערערים להוכיח כי לא הפר את צו המניעה, שעה שבאחריותו של המשיב להביא ראיות להפרה כזו. ככלל, פסק הדין מדגיש כי זכותו של המשיב לדרוש תשלום לא הייתה מוצדקת, ועל כן הערעור מתקבל.