ת"א 59660-06-14

תקציר

התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענתם כי המנוח טבע בים עקב רשלנות הנתבעים. הראיות שהוצגו לא היו חד משמעיות, וגרסתם של התובעים עצמם לאירוע לא הייתה עקבית. יתר על כן, מרכיבים מרכזיים של הטענה, כגון מיקום האירוע ותפקידם של המצילים, לא הוכחו בראיות קבילות מספיקות. סירובם של התובעים לבצע נתיחה שלאחר המוות כדי לקבוע את סיבת המוות פגע גם הוא בתביעתם, שכן הוא יצר פער ראייתי שלא ניתן היה למלא. השופט ציין כי החוף היה משולט כראוי, והמנוח, בגיר שהכיר את האזור, נכנס במודע לאזור האסור לשחייה. גם אם המנוח היה טובע, הנתבעים נקטו אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע סיכון בלתי סביר, ולא הוכחה רשלנות מצדם. גם חוות הדעת שהגישו התובעים נמצאו בלתי קבילות או לא רלוונטיות, וניסיונם של התובעים להעביר את נטל ההוכחה לפי סעיף 41 לפקודת הנזיקין לא צלח. בסיכומו של דבר, הגיעה השופטת למסקנה כי התובעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם, והטענה, יחד עם ההודעה לצדדים שלישיים, נדחתה. בנוסף, בשל חולשת התביעה והתעקשות התובעים להמשיך בתיק, חויבו התובעים לשלם הוצאות בסך 12,000 ₪ לכל נתבע.