ע"פ 38759-05-14

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית משפט השלום, שהרשיע את המערער באיומים על עובדת ציבור, גב' עמוס, אזרחית עובדת משטרת ישראל, וגזר עליו שישה חודשי מאסר. על פי כתב האישום, המערער, שהיה במעצר בעת האירוע והובא לבית המשפט לדיון, איים על הגב' עמוס, שהייתה אחראית על העצורים שהובאו לבית המשפט, בכך שאמר לה שהכל יהיה בסדר ושלח דרישת שלום לבעלה, חוקר משטרה שהעיד נגדו בהליך פלילי. בית משפט קמא הרשיע את המערער בעבירה של איום לפי סעיף 192 לחוק העונשין. עיקר טענותיו של המערער כנגד הכרעת הדין קשורות למסקנותיו של בית משפט קמא בדבר קיומם של יסודות עבירת האיומים, והאם הממצאים והעדויות שבפניו מבססים את העבירה. רוב השופטים הסכימו עם מסקנתו של בית משפט קמא כי דברי המערער היוו איום מעבר לספק סביר ודחו את הערעור. עם זאת, אחד השופטים חלק על כך והביע את דעתו כי יש לקבל את הערעור ולזיכוי המערער, שכן קיים ספק אם דבריו של המערער למתלונן אכן נועדו לאיים.