רע"א 1812/15

תקציר

השופטת החליטה לדחות את בקשת רשות הערעור, גם מבלי לשמוע את תגובת המשיבים. המבקשים טענו כי אופיו החריג של עניינם ומספרם הרב של התובעים מצדיקים התייחסות מיוחדת. עם זאת, השופט אישר את החלטות בית המשפט קמא בנוגע לניהול התיק, לרבות קביעת מועדי דיון וזימון עדים, הנופלות תחת ההוראות השוללות ערעור על החלטות פרוצדורליות. השופט הדגיש את שיקול דעתו של בית משפט קמא בניהול התיק ואת החסרונות שבפיצול דיונים, ובחר לדחות את בקשת רשות הערעור בעניין זה. כמו כן, התייחסה השופטת לטענות בדבר החלת פסק דין קודם (ע"א 4858/07) על כלל התובעים ומצאה כי החלטת בית משפט קמא אפשרה למבקשים 4 לבסס את טענותיהם. לבסוף, בנוגע לגילוי המסמכים, ציינה השופטת כי כל חשש באשר להשלכות העיתוי יכול להינתן על ידי בית משפט קמא, ולהפוך את הערעור למוקדם מדי. בהיעדר נימוקים משכנעים להיעתר לבקשה, דחתה אותה השופטת, תוך שהיא מדגישה כי המבקשים עדיין יכולים להעלות את חששותיהם בדרכים אחרות.