ת"פ 19758-09-09

תקציר

האירוע התרחש ב-4 בספטמבר 2009, כאשר המנוח, שחר עמר, וחברו משה עמוס ביקרו בנשר. לאחר שפרצה קטטה בין משה לחברתו לשעבר שירן דהן, פנה המנוח לשירן וביקש ממנו התנצלות. הדבר הוביל לחילופי דברים בין המנוח, הנאשם מימון נחמני, אחיו ניר ומשה. הוויכוח הסלים כאשר המנוח הרים כמה אבנים ואיים על ניר. לאחר מכן רדף הנאשם אחרי המנוח תוך שהוא מיידה לעברו שתי אבנים גדולות, שאחת מהן פגעה בחלק האחורי של ראשו של המנוח וגרמה למותו זמן קצר לאחר מכן. עיקרי המחלוקת היו האם פעל הנאשם מתוך הגנה עצמית והאם היה מודע לאפשרות של תוצאה קטלנית. מספר עדי ראייה, בהם שירן ומשה, מסרו במשטרה עדויות שסתרו את טענת ההגנה העצמית של הנאשם. בית המשפט העדיף אמירות אלה על פני העדויות שהובאו בבית המשפט, ומצא אותן כנכונות יותר. בנוסף, קבע בית המשפט כי מעשיו של הנאשם אינם סבירים להגנה עצמית שכן עומדות בפניו חלופות אחרות פוגעניות פחות. באשר ליסוד הנפשי, קבע בית המשפט כי מודעותו של הנאשם להשלכות הקטלניות האפשריות של מעשיו ניכרה בשל אופי אירוע יידוי האבנים. בכך הרשיע בית המשפט את הנאשם בהריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין.