ת"א 26718-09-18

תקציר

התובעת, שעברה טיפולי שיניים במרפאה, תבעה את הנתבעים – רופא השיניים שטיפל בה (הנתבע 3), בעל מרפאת השיניים (הנתבע 1), טכנאי שיניים שעבד במרפאה (נתבעת 2) וחברת הביטוח של המרפאה (נתבעת 4) – בגין רשלנות רפואית, היעדר הסכמה מדעת, פגיעה באוטונומיה והפרות חוזיות, ותבעה פיצויים בגין כאב וסבל, והפסדים כספיים. השופט פסק לטובת התובע כנגד הנתבעים 1 ו-3 בתביעת הרשלנות הרפואית, וקבע כי הטיפול של הנתבע 3 היה מתחת לסטנדרט הטיפול, וגרם לתובע כאב וסבל והפסד כספי. השופטת הורתה לנתבעים 1 ו-3 לשלם לתובע פיצויים בסך 229,000 ₪ ולנתבעת 1 לפצות את התובע בסך 42,350 ₪ בגין עלות הטיפול. השופטת דחתה את הטענות נגד הנתבע 2, ולא מצאה כל ראיה לכך שהעניק טיפול רפואי לתובע, ונגד נתבע 4, שכן פוליסת הביטוח לא כיסתה את האירוע. כמו כן, קיבלה השופטת את הודעת התובע לצדדים שלישיים – רופאי מרפאת השיניים – ומצאה אותם רשלנים בכך שלא דאגו לביטוח אחריות מקצועית, כנדרש בחוק. עם זאת, השופטת ייחסה לתובעת 40% אשם בכך שלא הבטיחה את הכיסוי הביטוחי שלה. משכך, חויב צד ג' הנתבע 1 (הנתבע 1) לשפות את רופא השיניים של התובע (הנתבע 3) בשיעור של 60% מהסכומים שנגבו נגדו, לרבות שכ"ט עו"ד והוצאות, בסך כולל 176,400 ₪, ולשלם לו 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין ו-2,000 ₪ הוצאות משפט. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 19.1.2023.