עמ"א 60015-07-13

תקציר

עניינו של בית המשפט נסוב סביב מחלוקת הנוגעת להודעה ששלח המשיב, המאריכה את השימוש הזמני במגרש ריק. המערערת טענה כי ההודעה אינה חוקית משום שלא עמדה בדרישות הקבועות בסעיף 8 לחוק הרשויות המקומיות (שימוש זמני במגרשים ריקים), הקובע כי צו לשימוש זמני תקף לחמש שנים וניתן להאריכו עם מתן צו חדש. המשיב, לעומת זאת, פירש את החוק באופן שונה, וסבר כי ניתן פשוט להאריך את הצו הקודם מבלי לעבור תהליך של הוצאת צו חדש. בית המשפט פירש את סעיף 8 כמתייחס לשימוש הזמני, ולא לצו הקודם, כלומר המשיב נדרש ליתן צו חדש להארכה, אשר יהיה כרוך בהליכים ובתנאים המתאימים. מאחר שהמשיבה לא עשתה כן, ההודעה, שנחתמה על ידי מנכ"ל העירייה, דינה בלתי מורשית וחסרת תוקף. כתוצאה מכך, לא היה צו לבית המשפט לבטל, כי זה פשוט לא היה קיים. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי הסמכות להוציא צווים כאלה נתונה בידי מועצת העיר ולא בידי המנכ"ל. ניסיונו של המשיב להסתמך על הצו הקודם לא צלח, שכן הוא פקע ולא ניתן היה להחיותו. בית המשפט הגיע למסקנה כי מעשיו של המשיב לא הביאו למתן צו חדש המאריך את השימוש הזמני במגרש ולפיכך לא נקבע צו תקף. המשיב חויב לשלם למערערת הוצאות בסך 5,000 ₪ בתוך חודש מיום מתן ההחלטה.