ע"פ 334/02

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת למקרה של חשד לרצח בו הואשם המערער, דידי סיבוני, ברצח אשתו, מנדי סיבוני. האירוע התרחש ב-26 בינואר 1999, כאשר מנדי נמצאה ירויה למוות בביתם של בני הזוג כשאקדחו של דידי נמצא בקרבת מקום. במהלך החקירה טען דידי כי מדובר בתאונה וכי אשתו התאבדה, אך המשטרה שללה התאבדות ועצרה אותו בגין רצח. המשפט התנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, שם הרשיעו שני שופטים את דידי ברצח ואילו שופט אחר סבר שיש להרשיעו בעבירה הפחותה של הריגה. שופטי הרוב הסכימו כי גרסתו של דידי לאירועים אינה אמינה, וכי מספר עובדות מפלילות סיבכו את עניינו. אלה כללו את האקדח טעון, דרוך וללא נרתיק, כמו גם את השקרים של דידי במהלך החקירה. עם זאת, השופטים לא הסכימו על פרשנות עובדות אלה, כאשר שופט המיעוט סבר כי לא הוכיחו כוונה להרוג. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את הראיות והטענות, הסכימה עם דעת הרוב של בית המשפט המחוזי. הם מצאו כי הראיות הפורנזיות, בשילוב גרסאותיו המשתנות של דידי לאירועים והתנהלותו המפלילה, תומכים בהרשעה ברצח מעבר לספק סביר. השופטים דחו גם את טענת המערער כי הכרעת הדין צריכה להיות מוכרעת בהחלטה פה אחד, תוך שמירה על פסק דין הרוב כהסדר משפטי תקף. כתוצאה מכך נדחה הערעור, והרשעתו של דידי ברצח נותרה בעינה.