בד"מ 12/03

תקציר

פסק הדין עוסק בתלונה שהוגשה נגד עורך דין, ששימש כבא כוחו של מר מ.פ. ז"ל והואשם במספר עבירות משמעת. אישומים אלה כוללים הפרת חובת אמונים, אי מסירת דיווח על כספי נאמנות, סירוב להעבירם, גניבת כספי נאמנות ואי ציות לפסק דין של בית המשפט. לקוחותיו של עורך הדין, ארבעת בניו של מר פ', נתנו לו ייפוי כוח בלתי חוזר לטפל בכספי הירושה שלהם לאחר מות אביהם בשנת 1987. הבנים הורו לעורך הדין לנהל את הכספים לטיפול באמם. עם זאת, לאחר מות אמם בשנת 1996, סירב עורך הדין למסור לבנים דו"ח כספי או להחזיר את יתרת הכספים. הבנים נאלצו לנקוט בהליכים משפטיים כדי לקבל בחזרה את הכסף, אך עורך הדין המשיך להתחמק מבקשותיהם והעלה טענות שווא לגבי ההוצאות ושכר הטרחה המגיעים לו לכאורה. בתי המשפט פסקו לטובת הבנים והורו לעורך הדין להשיב את הכספים, אך הוא לא עמד בפסקי דין אלה. התנהלותו של עורך הדין נמצאה בלתי הולמת את מקצוע עריכת הדין, שכן הוא פגע בכבוד המקצוע והפר את חובת האמונים שלו כלפי לקוחותיו. יתרה מכך, בית המשפט גילה כי הקבלות והמסמכים שהציג היו מזויפים ולא עקביים, מה שהוביל את השופטים למסקנה כי עורך הדין עשה מניפולציות והונה את לקוחותיו. כתוצאה מכך, עורך הדין הורשע בכל הסעיפים והוצא מהבר. פסק הדין הדגיש את חומרתן הרבה של עבירותיו, שפגעו בשמו הטוב של מקצוע עריכת הדין והפרו את האמון בין עורכי הדין ללקוחותיהם. עם זאת, השופטים הכירו במצוקתו האישית של עורך הדין ובנסיבות המורכבות של המקרה, מה שהוביל את השופט צבי שילה להמליץ על השעיה של 10 שנים כחלופה לפסילה לצמיתות.