ת"א 48619-11-15

תקציר

המחלוקת היא על שכר טרחה שעו"ד אביעד ויסולי טוען כי העביר למחזיקי אגרות החוב של אמריס השקעות בע"מ. ויסולי פנה למשמרת שירותי נאמנות, הנאמן של אגרות החוב, בהצעה לבקש החלטת מס מוקדמת שתיטיב עם מחזיקי האג"ח. לאחר כמה הלוך ושוב, הסכים ויסולי לבצע את העבודה ללא פיצוי כספי מיידי, ושמר לעצמו את הזכות לבקש ממחזיקי האג"ח עמלה לאחר קבלת ההחלטה. חילופי המיילים בין הצדדים מהווים את הבסיס להסכם, לפיו ויסולי לא תתעקש על תשלום כלשהו אלא תשאיר את ההחלטה למחזיקי האג"ח. עם סיום העבודה דרש ויסולי שכר טרחה בסך 89 אלף שקל, אך מחזיקי האג"ח החליטו באסיפה שלא לשלם לו. ויסולי תבע את הנאמן בטענה כי מחזיקי האג"ח ידעו שהיצירה אינה פרו בונו וכי הם נהנים ממנה, ולכן עליהם לפצות אותו בשכר טרחה הוגן, מה גם שהנאמן לא התנגד לשכר טרחה של 30 אלף שקל. יתר על כן, ויסולי טען כי הוא שומר לעצמו את הזכות לתשלום סביר, ויש לפרש את המילה "מרצון" ככזו. הנאמן טען מנגד כי ויסולי פנה אליהם מרצונו וללא כל התחייבות לתשלום, וכי יש לכבד את החלטת מחזיקי האג"ח שלא לשלם לו. בית המשפט בחן את חילופי המיילים בין הצדדים, שיצרו חוזה, ופירש את המשמעות המילולית של המיילים, ובמיוחד את הצעתה הראשונית של ויזולי, כמעידים על הסכמתה של ויזולי לעבוד ללא שכר ולהותיר את ההחלטה על שכר הטרחה למחזיקי האג"ח. השופט ציין כי ויסולי, עורך דין מנוסה, לא התעקש על הסכם שכר טרחה רשמי, והפרשנות המילולית של המיילים ברורה ויש לכבדה. נסיבות המקרה, לרבות מעמדו של ויסולי כמחזיק באג"ח בעצמו והתועלת הפוטנציאלית לאגרות החוב שלו, כמו גם העובדה שלא התעקש על הסכם פורמלי, לא הצדיקו חריגה מלשונם הברורה של המיילים. בנוסף, השופטת ציינה כי חוק מס הכנסה אינו חל מאחר שהיה חוזה בין הצדדים, והוא התייחס לעניינים הכלולים בחוזה. משכך, נדחתה התביעה לעשיית עושר שלא כדין, והתביעה נדחתה. ויסולי חויב לשלם לנאשם הוצאות בסך 15,000 ₪.