ע"א 8181/06

תקציר

פסק הדין מתייחס למספר ערעורים הקשורים לתביעות פיצויים של התלויים ולעיזבון של אדם שנפטר והיה מעורב בתאונת דרכים. פסק הדין מתאים את שיטות חישוב הפיצוי ומספק הנחיות מפורטות כיצד לקבוע פיצוי כזה. לגבי התלויים, ובפרט האלמנה סיגל ובנם המשותף תמיר, הפיצוי בגין הפסד מזונות מבוסס על הכנסות המנוח לאחר ניכוי הוצאות קיום. בית המשפט קבע כי מזונות ששילם המנוח לילדים מנישואין קודמים ינוכו מהקרן המשותפת המשמשת לחישוב הפיצויים. עבור סיגל, יכולת ההשתכרות שלה, גם לאחר התאונה, נלקחה בחשבון בשמירה על גובה הכנסתה לאחר התאונה בחישובי הפיצויים. באשר למזונות הזמניים של תמיר מהעיזבון, נוכה הפיצוי בצדק כדי למנוע כפל פיצוי בגין אובדן מזונותיו. בית המשפט דן גם בזכאותם של אסף ושני להמשך מזונות מעבר לגיל 18, בהנחה שהמנוח היה ממשיך במזונות על סמך רמת הכנסתו המוכחת וכוונתו. תביעת העיזבון עסקה בחישוב אובדן השתכרותו של המנוח בהתחשב בהכנסה פוטנציאלית בניכוי קיום אישי. בית המשפט ציין כי מזונות המשולמים לילדים אחרים אינם אמורים להקטין את חישוב השכר הפוטנציאלי של העיזבון. חשוב לציין כי היא הבהירה כי פיצוי מקרנות פנסיה נחשב לביטוח, בהתאם לפרטי החוזה, ולכן אינו ניתן לניכוי על פי הוראות חוק מסוימות. פסק הדין מתקן את החלטותיו הקודמות של בית משפט קמא בכך שהוא מכייל מחדש את גיל הפרישה לצורך חישוב התביעות ומאשר כי איגום פיצויים צריך לשלב בין תביעות תלויים לתביעות עיזבון מבלי לעקוף הקצאות כדין. לבסוף, הוצאות ההליך מוטלות על כל צד בנפרד, ומשקפות את התוצאה המעורבת של הערעורים.