ב"ל 28472-06-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים המשפטיים, המבוסס אך ורק על המידע שסופק: **בית הדין האזורי לעבודה חיפה, תיקים ב"ל 28472-06-24 ו-ב"ל 28501-06-24, החלטה מיום 17.10.2025** **מבוא** פסק דין זה עוסק בשתי תביעות שהגיש התובע, יהודה הכהן, כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"), להכרה בליקויים שונים כפגיעה בעבודה. התביעות נוגעות למחלת עור בכפות הידיים ולתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) בשתי כפות הידיים. התובע טוען כי ליקויים אלו נגרמו עקב עבודתו כמכונאי רכב, הן במסגרת עבודה כשכיר והן במסגרת עבודה כעצמאי, וזאת על יסוד עילות של תורת המיקרוטראומה ומחלת מקצוע. **רקע עובדתי ותמצית המחלוקת** התובע הגיש לנתבע שתי תביעות להכרה כפגיעה בעבודה, אשר נדחו על יסוד קביעות עובדתיות ורפואיות. בעקבות הדחיות, פתח התובע בהליכים משפטיים בבית הדין לעבודה, אשר אוחדו לבסוף. המחלוקת העיקרית נוגעת לקיומה של תשתית עובדתית רלוונטית המצדיקה הכרה בליקויים כפגיעה בעבודה, בין אם על יסוד עבודות חוזרות ונשנות (מיקרוטראומה) ובין אם על יסוד חשיפה לחומרים או תנאי עבודה מזיקים (מחלת מקצוע). **עילות התביעה: מחלת מקצוע ומיקרוטראומה – עקרונות משפטיים** 1. **מחלת מקצוע:** סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") מגדיר מחלת מקצוע כמחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות, בה חלה המבוטח עקב עבודתו. התקנות הרלוונטיות לענייננו הן פריט 25 לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954, העוסק במחלות עור הנגרמות על ידי חומרים בעבודה. 2. **תורת המיקרוטראומה:** עילת המיקרוטראומה היא "יציר כלאיים פסיקתי" שנועד למלא את החלל שנוצר עקב אי-הכללת כל הליקויים הנובעים מתנאי עבודה ברשימת מחלות המקצוע. זוהי פיקציה משפטית שמטרתה לפצות נפגעים שחלו עקב עבודתם, כאשר הפגיעה אינה תאונה שניתן לאתרה בזמן ובמקום, ואינה עומדת בהגדרת מחלת מקצוע. * **יסודות עילת המיקרוטראומה:** כדי שהתביעה תוכר על פי עילה זו, על התובע להוכיח שלושה יסודות עובדתיים: * קיום תשתית עובדתית של תנועות חוזרות ונשנות או חשיפה לחומרים מזיקים. * קיום קשר סיבתי בין התנועות/חשיפה לבין הליקוי. * קביעה כי כל אחת מהתנועות/חשיפות גרמה לפגיעה זעירה, אשר הצטברה לכדי ליקוי גופני. **ניתוח פסק הדין לגבי ליקוי CTS** * **טענת התובע:** התובע טוען לפגיעת CTS בכפות הידיים עקב עבודה עם כלים רוטטים. * **השתלשלות עובדתית:** התובע פירט שימוש במגוון כלים פנאומטיים ורוטטים, כגון דיסקים, מברגות, מפוח אוויר, פטישים, פטישי אוויר, צבתות, בוצ'רים, מברגים, מסורים, ראצ'רים ומכשיר ליטוש פנסים רוטט. * **היקף החשיפה:** בית הדין בחן את היקף החשיפה היומי והשבועי לכלים רוטטים, תוך התייחסות לסתירות מסוימות בעדות התובע ובחינת המסמכים שהוצגו. נקבע כי היקף העבודה היומי עם כלים רוטטים מוערך בכ-3/4 שעה, ובנוסף כ-35 דקות נוספות המפוזרות במשך השבוע. * **החידוש המשפטי וההלכה הפסוקה:** בית הדין, אף שהכיר בכך שהיקף החשיפה היומי אינו בהכרח "משמעותי" לפי דרישות מסוימות, נעתר לבקשת מינוי מומחה רפואי. ההחלטה מתבססת על מספר הלכות עקרוניות: * **התקופה הכוללת:** בבחינת "עבודה ממושכת", יש ליתן את הדעת לא רק להיקף העבודה ביום עבודה, אלא גם לתקופת העבודה הכוללת. במקרה זה, מדובר על כ-30 שנות עבודה כמכונאי רכב. * **שילוב היקף יומי ותקופה כוללת:** שילוב של היקף עבודה יומי (גם אם אינו גבוה) ותקופת עבודה ארוכה (30 שנה) עשוי להצדיק את מינוי המומחה, שכן קיימת "אפשרות לכאורית" כי מתקיימים תנאי הפריט. * **חזקת הסיבתיות (רלוונטי למחלת מקצוע):** בפסקי דין שונים (כגון בעניין קידר, ע. ד.) נקבע כי כאשר קיימת עבודה עם כלים רוטטים, יש לנהוג משנה זהירות ולבחון מינוי מומחה, במיוחד כאשר קיים קשר מוכר בין ליקויים מסוימים (כמו תעלה קרפלית) לשימוש בכלים אלו. * **עבודת הניהול של עצמאי:** בית הדין ציין כי תקופת העבודה כשכיר, בה היקף העבודה הפיזית היה רחב יותר בהיעדר מטלות ניהול, מהווה נדבך נוסף בהצדקת מינוי מומחה. * **החלטה:** בית הדין קובע כי יש למנות מומחה רפואי לבחינת הקשר בין CTS דו"צ לבין תנאי עבודתו של התובע, הן בעילת מחלת המקצוע והן בעילת המיקרוטראומה. **ניתוח פסק הדין לגבי ליקוי מחלת העור** * **טענת התובע:** התובע טוען לפגיעה בעור עקב חשיפה לחומרים מגרים במסגרת עבודתו. * **התשתית העובדתית:** התובע פירט שימוש יומיומי בחומרים כגון שמנים, חומצות, נוזלי קירור, גריז, חומרי ניקוי למנועים ולגיר, פיח, גז למזגנים ומדחסי אוויר. החשיפה הייתה באמצעות מגע בכפות הידיים, חיכוך או נשימה, ללא שימוש באמצעי מיגון, במקומות פתוחים או סגורים ללא אוורור. * **היקף החשיפה:** התובע העריך את משך השימוש בחומרים שונים: שמן מנוע ושמן גיר – כ-40 דקות ביום; גריז – 10-15 דקות פעם ביום-יומיים; חומצות – 10-15 דקות פעם בשבוע. כן הוזכרו ספריי כימי, תוספים, נוזל בלמים וספריי קרבורטור ללא כימות מדויק. * **החידוש המשפטי וההלכה הפסוקה:** * **תורת המיקרוטראומה וחשיפה לחומרים:** בדומה לליקוי ה-CTS, גם בהקשר של חשיפה לחומרים, נדרשת הוכחת תשתית עובדתית של חשיפה "חוזרת ונישנית". בית הדין מפנה ל"פרשת מועדים לשמחה" שקובעת כי נדרשים נתונים אודות החשיפה, וכי אין די בחשיפות בודדות בלתי מאותרות. עם זאת, הפסיקה קובעת כי כאשר היקף החשיפה אינו ברור לחלוטין, ניתן לבחון את הקשר הסיבתי באמצעות חוות דעת מומחה רפואי, אך אין בכך כדי לפטור מהוכחת יסודות המיקרוטראומה (חשיפות לא מהותיות וספורדיות לא יכשירו). * **מחלת מקצוע (פריט 25):** בית הדין הדגיש את ההבדל בין דרישות ההוכחה בפריטים מסוימים ברשימת מחלות המקצוע, הדורשים חזרתיות מוגדרת או תקופת חשיפה מינימלית, לבין פריט 25. בפריט 25, לא נקבע סף מינימלי לזמן החשיפה או תדירותה, והסתפקו ב"עבודה בחומרים העשויים לגרום למחלות עור". הדבר מצביע על רף הוכחה נמוך יותר לצורך מינוי מומחה במקרה זה, בהשוואה לעילות מיקרוטראומה או מחלות מקצוע אחרות. * **חזקת הסיבתיות (מחלת מקצוע):** בית הדין מזכיר את חזקת הסיבתיות הקבועה בתקנה 46 לתקנות, העומדת לטובת המבוטח במסלול מחלת המקצוע, דבר שמחזק את הנטייה למינוי מומחה כאשר קיימת אפשרות לכאורית לקיום תנאי הפריט. * **הוכחות התובע:** בית הדין ציין כי גרסת התובע לחומרים בהם השתמש לא נסתרה, והוא אף צירף חשבוניות ותמונות של חומרים. * **מיקרוטראומה (מחלת עור):** אף שלא מדובר בחשיפה "משמעותית מדי יום", נוכח שנות העבודה הרבות (כ-30 שנה) והחשיפה (כשעה עד שעה וחצי ביום), בית הדין מצא הצדקה למינוי מומחה גם בעילה זו. * **החלטה:** בית הדין קובע כי הוכחה תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר בין מחלת העור לבין תנאי עבודתו של התובע, הן בעילת מחלת מקצוע והן בעילת מיקרוטראומה. **סיכום והחלטות פרוצדורליות** 1. **מינוי מומחה:** בית הדין קובע כי הוכחה תשתית עובדתית מספקת בשתי העילות (מחלת מקצוע ומיקרוטראומה) לגבי שני הליקויים (CTS ומחלת עור) המצדיקה מינוי מומחה רפואי. החלטות על מינוי המומחים יינתנו בנפרד, לאחר השלמת חומר רפואי. 2. **השלמת חומר רפואי:** הנתבע מתבקש להזמין את התיק האורתופדי של התובע ומסמכים רלוונטיים נוספים לליקוי ה-CTS. התובע רשאי להשלים חומר רפואי מטעמו. 3. **מועד דיון:** נקבע מועד לעיון בתיק לאחר קבלת החומר הרפואי או ב-10.12.2025, המוקדם מביניהם. **עקרונות משפטיים וחידושים מהותיים בפסק הדין** * **הגמישות בפסיקת בתי הדין לעבודה:** פסק הדין מדגים את הגמישות של בתי הדין לעבודה בבחינת תביעות לפגיעה בעבודה, במיוחד כאשר מדובר בעילות המיקרוטראומה ומחלת המקצוע. למרות שהיקף החשיפה היומי לחלק מהגורמים המזיקים (כלים רוטטים, חומרים כימיים) לא בהכרח עולה על רף גבוה, בתי הדין מוכנים למנות מומחה רפואי כאשר משולבים גורמים נוספים, כגון: * **תקופת עבודה ארוכה:** 30 שנות עבודה כמכונאי רכב משמשות כגורם מכריע בהצדקת מינוי מומחה, בהתאם להלכות עקביות בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה. * **שילוב היקף חשיפה יומי ותקופה כוללת:** ההלכה לפיה שילוב של היקף חשיפה יומי, גם אם בינוני, עם תקופת עבודה ממושכת, עשוי להצדיק מינוי מומחה. * **הבחנה בין עילות:** בית הדין מדגיש את ההבחנה בדרישות ההוכחה בין עילות שונות, ובפרט בין מחלות מקצוע שונות (פריט 25 לעומת פריטים אחרים) ובין עילת מחלת מקצוע לעילת המיקרוטראומה. * **חזקת הסיבתיות:** השימוש בחזקת הסיבתיות (בתקנה 46) במסלול מחלת מקצוע מחזק את הנטייה למנות מומחה כאשר קיימת "אפשרות לכאורית" לקיום תנאי הפריט. * **התמודדות עם אי-ודאות בהיקף החשיפה:** הפסיקה מכירה בכך שאי-ודאות מסוימת בהיקף החשיפה (בפרט לגבי חומרים כימיים) אינה בהכרח מחסום למינוי מומחה, שכן תפקידו של המומחה הוא בין היתר להתמודד עם שאלות אלו. * **תפקיד המומחה הרפואי:** פסק הדין ממחיש את תפקידו המרכזי של המומחה הרפואי במקרים אלו. כאשר קיימת תשתית עובדתית מספקת, אך קיימת אי-ודאות לגבי הקשר הסיבתי או היקף החשיפה, בית הדין מסתמך על חוות דעת המומחה כדי להגיע להחלטה מושכלת. * **השלמת ראיות:** בית הדין פועל באופן אקטיבי להבטחת השלמת הראיות הנדרשות (השלמת חומר רפואי), על מנת לאפשר בחינה מעמיקה של התביעות. לסיכום, פסק הדין מהווה דוגמה ליישום עקרונות המשפט הביטוחי-לאומי, תוך הפגנת גמישות ופרשנות תכליתית של החוק והתקנות, במטרה להבטיח כי זכויותיהם של נפגעי עבודה ימוצו ככל הניתן, תוך שימוש בכלי של מינוי מומחה רפואי לצורך בירור מעמיק של שאלות רפואיות מורכבות.