ת"א 1137/04

תקציר

התובע הגיש תביעה כספית בסך 84,749 ₪ נגד שלושה נתבעים, בהם עיריית סכנין, זבידאת מוג'יב סאלח ועת'מלה יוסף מוחמד, על בסיס צו הסדר שבוטל לכאורה ללא ידיעתו. התביעה נבעה ממחלוקת על רכישה והחזרת רכב מרצדס בנץ. התובע טען כי רכש את הרכב מהנתבעת 3 והחזיר אותו בשל בעיות ברישומיה, וקיבל צו פשרה על סך 60,000 ₪ מהעירייה במסגרת העסקה. עם זאת, הבנק סירב לכבד הוראה זו, בנימוק של הוראת ביטול. התובע טען כי חתימתו על מכתב הביטול זויפה וביקש תשלום מהנתבעים. הנתבע מס' 3 הכחיש כי מכר את הרכב או קיבל כספים כלשהם מהתובע. השופט קבע כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה לזיוף, שכן לא הציג עדות מומחה או חוות דעת של גרפלוג. בהסתמך על עדות אחת, מצא השופט כי טענת התובע אינה משכנעת דיה. מאחר שהתביעה נסובה סביב תוקפה של פקודת הפשרה, דחה השופט את התביעה נגד כל הנתבעים בשל כישלונו של התובע להוכיח את טענת הזיוף שלו. כמו כן, חויב התובע לשלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות בסך 2,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 14.2.2008.