פש"ר 12533-07-13

תקציר

השופט במקרה זה פסק לטובת בקשת הנאמן לבטל הענקת זכויות במקרקעין שהעניק חייב פושט רגל למשיב, שכן היא נחשבה להענקה פסולה לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל. המועד הקובע של ההענקה, שהוא מועד חתימת ההסכם להעברת זכויות במקרקעין, נמצא 14.3.04, עבור 1/6 מזכויות אמו של החייב בחלקת מקרקעין, ו-11.11.2012, עבור 3/12 נוספים. החייב היה שקוע בחובות מאז שנות ה-90 ולא עמד בהתחייבויותיו הכספיות, ולכן נזקק לקרקע המועברת כדי לפרוע לנושיו. השופטת קבעה כי הנאמן עמד בנטל ההוכחה הראשוני כי ההענקה הייתה ללא תמורה, והעבירה את הנטל למשיב. למרות שהמשיב טען כי לא היה מודע למצוקתו הכלכלית של החייב, התנהלותו – לרבות מכירת המקרקעין לצד שלישי ותביעתה בחזרה באמצעות צוואה – העלתה ספקות לגבי תום לבו. כמו כן, אושר כי ההענקה נעשתה ללא כל תמורה, בניגוד לטענת המשיב בדבר הסכם מכר עם דודתו. השופט הגיע למסקנה כי המשיב לא עמד בתנאים לפטור את המענק מביטול, והורה למשיב להעביר את המניות הרלוונטיות בזכויות הקניין בחזרה לעיזבון החייב. כמו כן חויב המשיב בהוצאות ההתדיינות המשפטית, ואילו הנאמן התבקש למסור עדכון על הליכי פשיטת הרגל של החייב לאור מצבו הרפואי.