רע"א 62491-01-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט העליון (כבוד השופט דוד מינץ) בבקשת רשות ערעור (רע"א 62491-01-26): **1. עובדות המקרה ותמצית ההליך:** התיק עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחתה בקשה לאישור פסק בוררות והורתה על החזרתו לבורר לשם השלמה ותיקון. הסכסוך נוגע לשותפות עסקית בענף היהלומים, מכרות ומחצבים בקונגו. לאחר סכסוך, הגיעו הצדדים להסכמה על הליך בוררות שהסתיים במתן פסק בוררות ביום 22.4.2024. המשיב (דן גרטלר) הגיש לבית המשפט המחוזי שתי בקשות לביטול פסק הבוררות, בעוד המבקשים (משה גרטנר ואחרים) הגישו בקשה לאישורו. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת האישור וקיבל חלקית את טענות המשיב. הוא קבע כי חמש סוגיות יוחזרו לבורר לשם השלמת הפסק: * **ארבע סוגיות (עילת ביטול לפי סעיף 24(4) לחוק הבוררות - פגיעה בזכות הטיעון):** 1. אי התייחסות הבורר למסמכים רלוונטיים. 2. מתן פסק לפני קיום דיון בנוגע לבקשת המשיב לחזור בו מוויתור על סעד. 3. מתן פסק לפני הגשת סיכומי תשובה. 4. מתן פסק לפני הגשת תשובת המבקשים לבקשת המשיב להגשת תצהיר עד. * **סוגיה חמישית (עילת ביטול לפי סעיף 24(5) לחוק הבוררות - אי הכרעה באחד העניינים):** חלוקת החיובים שהוטלו בפסק הבוררות בין הנתבעים השונים. * **שכר טרחת הבורר:** תוקן פסק הבוררות בנוגע לשכר הטרחה, בהתאם להחלטה קודמת וחלוטה של בית המשפט המחוזי, ונקבע כי קביעת הבורר בעניין זה עומדת בסתירה לתקנת הציבור (סעיף 24(9) לחוק הבוררות). המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, בטענות כי בית המשפט המחוזי שגה בהתערבותו בפסק הבוררות, הרחיב את עילות הביטול, פגע במוסד הבוררות, והחלטותיו שגויות לגבי כל אחת מהסוגיות שהוחזרו לבורר. **2. הניתוח המשפטי של בית המשפט העליון:** כבוד השופט מינץ דחה את הבקשה, וקבע כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיב. עיקר הניתוח המשפטי התמקד בנושאים הבאים: * **אמות המידה למתן רשות ערעור בענייני בוררות:** בית המשפט העליון חזר על הכלל כי רשות ערעור בענייני בוררות תינתן במקרים חריגים, כאשר מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים, או כאשר נדרשת התערבות משיקולי צדק או למניעת עיוות דין. הוא הפנה לפסיקות עדכניות התומכות בכלל זה. * **הבחנה בין טענות עקרוניות לטענות פרטניות:** השופט קבע כי למרות ניסיון המבקשים לשוות לבקשתם נופך עקרוני, הבקשה נטועה בנסיבותיו הפרטניות של המקרה. לטענתו, אין מדובר בהרחבת עילות הביטול הקבועות בחוק, אלא לכל היותר בטעות ביישומה, וטענות ערעוריות מסוג זה אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור. * **שאלת עיוות הדין והשבת הדיון לבורר:** בית המשפט דחה את הטענה כי הוחזר למבקשים עיוות דין. הוא קבע כי השבת הדיון לבורר היא סעד מתון המאפשר לשני הצדדים למצות את זכויותיהם, ואין בכך הכרעה לגוף המחלוקת. * **שכר טרחת הבורר:** * **מהות ההחלטה הקודמת:** השופט דחה את טענת המבקשים כי ההחלטה הקודמת של בית המשפט המחוזי בנוגע לשכר הטרחה הייתה זמנית. * **פרשנות ההחלטה הקודמת:** כמו כן, נדחתה הטענה כי בית המשפט המחוזי פירש באופן שגוי את ההחלטה הקודמת. * **הצדקה לחלוקת שכר הטרחה:** נקבע כי חלוקת שכר הטרחה שנקבעה בהחלטה הקודמת, בשל התנהלות הצדדים שהובילה למינוי בורר חלופי, מהווה טעם רלוונטי לקביעת שכר טרחת הבורר גם בסיום ההליך. * **משקל לתוצאות ההליך:** בית המשפט התייחס לטענת המבקשים שיש לתת משקל לתוצאות ההליך, וציין כי טענה זו זוכה למענה בכך שכבר נפסקו לטובתם הוצאות שכר טרחת עורך דין. **3. עקרונות משפטיים וחידושים:** * **הגבולות להתערבות שיפוטית בהליכי בוררות:** פסק הדין מדגים שוב את הגישה המצמצמת של בתי המשפט בישראל להתערבות בהליכי בוררות. בית המשפט העליון חוזר ומדגיש כי רשות ערעור תוענק רק במקרים חריגים, כאשר מתעוררות שאלות בעלות חשיבות רחבה יותר מהמקרה הספציפי, ולא כאשר מדובר במחלוקות עובדתיות או בפרשנות דין ביישום לנתונים קונקרטיים. * **פרשנות מצמצמת של עילות הביטול:** השופט מינץ מדגיש כי אין לראות בהחלטת בית המשפט המחוזי הרחבה של עילות הביטול בחוק הבוררות, אלא לכל היותר יישום שגוי שלהן. זהו חיזוק לעיקרון היסוד כי יש לכבד את הסכמי הבוררות ולצמצם את ההתערבות השיפוטית. * **הבחנה בין סעדים:** ההחלטה להשיב את הסוגיות לבורר, במקום לבטל את הפסק לחלוטין, מהווה דוגמה ליישום עקרון המידתיות והסעדים המתונים. החזרת הדיון נועדה לאפשר תיקון פגמים דיוניים או מהותיים, מבלי לפגוע באופן בלתי הפיך בפסק הבוררות. * **קביעת שכר הטרחה של הבורר:** ההתייחסות לסוגיית שכר הטרחה מדגימה את האופן בו בית המשפט מפרש ומאכוף החלטות קודמות שלו. במקרה זה, נקבע כי קביעת הבורר בנוגע לשכרו התנגשה עם החלטה שיפוטית קודמת וחלוטה, והיוותה עילה לביטול (או לתיקון) מכוח סעיף 24(9) לחוק (נוגד את תקנת הציבור). ההחלטה מבהירה כי התנהלות הצדדים בהליך הבוררות יכולה להשפיע על קביעת שכר הטרחה, וכי יש לכבד החלטות שיפוטיות קודמות. * **מניעת עיוות דין:** בית המשפט דחה את הטענה שהשבת הדיון לבורר גורמת לעיוות דין. בניגוד לכך, הוא ראה בהחזרת הדיון דרך למניעת עיוות דין, בכך שהיא מאפשרת לצדדים למצות את זכויותיהם הדיוניות. **4. סיכום:** פסק הדין מהווה דחייה של בקשת רשות ערעור, המדגישה את ההלכה המחייבת לגבי התערבות שיפוטית מצומצמת בהליכי בוררות. בית המשפט העליון שב ומדגיש את ההבחנה בין שאלות משפטיות עקרוניות לבין טענות פרטניות הנוגעות ליישום הדין, ומבהיר כי האחרונות אינן עילה למתן רשות ערעור. בנוסף, הפסיקה מדגימה את השימוש בכלים דיוניים מתונים, כגון השבת הדיון לבורר, על מנת לתקן פגמים מבלי לבטל את פסק הבוררות כולו, ואת האופן בו בית המשפט מטפל בסוגיות הנוגעות לשכר טרחת הבורר, תוך התחשבות בהחלטות קודמות ובהתנהלות הצדדים. **הערה:** התאריכים המוזכרים בפסק הדין (2.11.2025, 3.12.2025, 28.12.2025, 22.1.2026, 16.11.2025, 10.10.2018, 14.4.2024, 11.8.2025, 19.4.2020, 18.1.2017, 23 בפברואר 2026) מצביעים על כך שמדובר בהחלטה משנת 2026, אך ההתייחסות לפסיקות קודמות היא רטרואקטיבית.