ת"א 18903-06-10

תקציר

המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) תבעה חברת ביטוח בדרישה לקבל בחזרה דמי שיקום ששולמו לנפגע תאונת דרכים. המבטחת סירבה לפצות את המל"ל, בטענה כי שכר הטרחה אינו מכוסה בהסכם ביניהם, ומהווה הטבה בעין. השופט פסק לטובת המבטחת, בקובעו כי ההסכם ארוך השנים בין המל"ל לבין המבטחים אינו מכסה תגמולי שיקום המשולמים מכוח דיני הנכות הכללית. השופטת ביססה החלטה זו על פרשנות אובייקטיבית של ההסכם, על כוונת המחוקק העומדת מאחורי דיני הנכות הכללית ועל הפרקטיקה המקובלת של הצדדים. בנוסף, דחתה השופטת את טענותיה החדשות של המל"ל בדבר השתק, מניעים והודאה בבעל דין כהפתעות פרוצדורליות, וקבעה כי עמדתן הבלתי עקבית של המבטחות לאורך השנים אינה מצדיקה סטייה מלשונו הברורה של ההסכם. לבסוף הורה השופט למל"ל לשלם למבטחת שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 שקל, בהתחשב במורכבות התיק ובהתנהלות הצדדים. החלטה זו הבהירה את היקף ההחזר עבור תגמולי שיקום על פי ההסכם, ואישרה כי הם אינם ברי השבה, ושימשה תזכורת לדבוק בהגינות פרוצדורלית ובתנאי ההסדרים הפרוצדורליים.